ראיון בגובה העיניים – עם ראש עיריית כפר סבא רפי סער

נירית סוקול -מסיקה
צילום -איקי "פוטו דינו"
עריכה : שלומי דודו

דור העתיד בסדרת ראיונות עם ראשי הרשויות של השרון והשומרון והפעם התארחנו בלשכתו של רפי סער
ראש עיריית כפר סבא.

ספיר דניאל וארבל נחום מבית הספר רמז, זיו אדלשטיין ואליאב נצר מחטיבת הביניים שרת, בשיח על תחנת הכוח, ההשלכות שלה, הזמנת דו"ח מהאלוף גיורא איילנד, למה דווקא ממנו? מה הוא חושב על הדו"ח? איך זה להיות ראש עיר ומה הוא הוא הכי אוהב בכפר סבא. ״אנחנו נלחם בזה בכל הכוח״.
בראיון שימיס לכם את הלב.

הקליקו כאן להצטרף לקבוצת המאבק בתחנות הכוח

תקציר הראיון (4 דקות)

הראיון המלאה: (13 דקות)

כיצד התחנה תראה מכפר סבא
המרחק של התחנוה מישובי השרון

תושבי השרון מתארגנים להפגין מול איילת שקד

"פגיעה באיכות החיים": מחאה נגד תחנות כוח באזור השרון. עשרות מתארגנים להפגין מול ביתה של איילת שקד נגד הקמת תחנת הכוח כ״ס.

iframe scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://hod-hasharon.online/files/head-social.html" style="border: 0px solid black" width="600" height="180" frameborder="0">

נירית סוקול-מסיקה

החלו ההפגנות סמוך לביתה של שרת הפנים איילת שקד ברמת החייל בתל אביב, שקד מכהנת כיושבת ראש הוועדה לענייני פנים ומי שתכריע את גורלם של יותר מחצי מיליון תושבי השרון והשומרון בנושא התחנה שאמורה לעלות על  שולחן הממשלה בשבועות הקרובים. המפגינים הגיעו במוצ״ש נשאו שלטים שעליהם נכתב "500 אלף בני ארובה" ו-״הגז הזה יהרוג אותנו״.

לפני כשבוע, עלו 17 ראשי רשויות מאיזור השרון והשומרון ונפגשו  עם שרים בממשלה על מנת לפעול לסיכול התוכנית להקמת תחנות הכוח באיזור השרון.

ממטה המאבק הציבורי נמסר: ״התחנה שרוצים לקדם גדולה פי שלושה וחצי מתחנת רידינג. אנחנו מוכנים להקים אצלנו בשמחה תחנות סולאריות אבל, תחנת כוח בטכנולוגיה מיושנת שכבר לא בונים היום ומבוססת על גז וסולר, במרחק של 500 מטר מהבתים שלנו. 1,300 מגה וואט, שזה פי 3.5 מרדינג, זו תחנה שפוגעת באיכות החיים, פולטת קרינה, זיהום אוויר, עלולה לגרום לזיהום מים, ולמטרדי רעש. מרחק של מאות מטרים מחצי מיליון תושבים עם 60 מטר גובה ארובה, זה מאוד בעייתי. אנחנו מתוכננים לעמוד כאן במהלך השבוע משפחות, פעילים, ילדים ועוד … הבריאות שלנו בידיים של השרה, בעתיד אנחנו גם מתכננים לקיים מחאות מול ביתה של שרת התחבורה מירב מיכאלי לקיים את הבטחתה להתנגד לתחנה״

בכל העולם סוגרים כיום תחנות מונעות בגז. חשמל המופק מגז הינו לא רק מזהם, אלא גם יקר יותר מאשר אנרגיות מתחדשות.

על פי דו"ח האלוף במילואים גיורא איילנד, התחנה הזו לא רק מהווה מטרד סביבתי, אלא גם עלולה להיות סיכון אסטרטגי לכלל המדינה בשל הקירבה שלה לגדר ההפרדה ולתשתיות חיוניות העוברות באיזור. על פי הדו"ח הליך אישור תחנת הכוח רקוב. 

אתם מוזמנים להצטרף למאבק, אנא מלאו את הפרטים

דו"ח האלוף במיל גיורא איילנד: הליך אישור תחנות הכוח בשרון רקוב, אין צורך בהן

נירית סוקול-מסיקה, רם אגמון, יעל בנט-מאיר

בקרוב תעלה להצבעה בממשלה, החלטה על אישור 3 תחנות כוח. שתיים מהן באזור השרון: אחת צמודה לכפר סבא והשניה בצמוד לראש העין. האלוף גיורא איילנד בחן את הליך אישור התחנות ואת הצורך בהן. המסקנות שלו צריכות להדאיג כל אזרח במדינת ישראל. 

האלוף במילואים גיורא איילנד- צילום Kai Mörk

גם אתם בטח שואלים את עצמכם  מדי פעם, איך יכול להיות שעושים  דברים כאלה במדינה שלנו. איך בונים עיר שלמה ולא מחברים אותה לכביש שעובר צמוד אליה כמו שקרה עם חריש? איך יכול להיות, שהפקקים הולכים ונעשים גרועים יותר יותר? מה קורה כאן עם התכנון?

תושבי השרון יודעים שהאיזור שלנו הוא מאוד עמוס. לא סתם אנחנו נקראים "המותניים הצרים של המדינה". בין ההר לבין הים, יש סה"כ 15 קילומטרים, וכל התשתיות הלאומיות עוברות כאן, מדרום לצפון וממערב למזרח. מהמוביל הארצי, דרך כביש 6, קו 400 של חברת החשמל, מסילת הרכבת בחוף והמסילה המזרחית. מכאן גם יוצא מוביל ירקון נגב המספק מים לדרום, ומלמעלה מרעישים המטוסים של נמל התעופה בן גוריון. הוספת תחנות כוח תעמיס על הסביבה ועלולה גם לפגוע בבטיחות של התשתיות האחרות. 

עיריית כפר סבא פנתה אל האלוף במילואים גיורא איילנד. איילנד כיהן כראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון בצה״ל. לאחר מכן, שימש כיו״ר המטה לביטחון לאומי. איילנד הינו בעל ידע נרחב בתחומי מינהל וביטחון ומהווה אסמכתא מקצועית במגוון רב של נושאים אסטרטגים. איילנד התבקש לבדוק את האופן שבו התקבלו ההחלטות הנוגעת להקמת תחנות הכוח הענקיות. מסקנותיו הנחשפות כאן לראשונה מרעישות. 

iframe scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://hod-hasharon.online/files/head-social.html" style="border: 0px solid black" width="600" height="180" frameborder="0">

איילנד סוקר את האופן שבו מתקבלות החלטות ברמה האסטרטגית במדינת ישראל. הוא מתחיל בתיאור אופן העבודה של הגופים האחראים על תכנון תשתיות לאומיות. בפרט, הוועדה הלאומית לתשתיות לאומיות, (ות"ל). הגוף שאמור לאשר פרויקטים של תשתיות לאומיות כמו תחנות כוח. במקרה של תחנות הכוח, הבעייתיות באופן העבודה של הוועדה נובע מכך שהיא מאשרת תוכניות שקודמו על ידי היזמים. 

באמצעי התקשורת קיימת כבר ביקורת על התחומים שבהם הדו"ח נוגע, אך זאת הפעם הראשונה בה מפורסם דו"ח בו מפורט תהליך קבלת ההחלטות ונחשפים הפגמים בשיטה. זהו דו"ח מרתק המתאר כיצד ישראל איבדה את השליטה על עתידה ועל איכות החיים של אזרחיה. הדו"ח לא חוסך במילים קשות ומי שקורא אותו יכול להרגיש מבעד לשורות עד כמה המצב הנוכחי כואב לאלוף איילנד ומסוכן לכולנו.

בכל ארגון עסקי, בצה"ל, ברשויות מקומיות, ישנו גוף האחראי על הראיה האסטרטגית. על קביעת מדיניות כללית, שממנה ההחלטות נגזרות. אופן הפעולה של הות"ל הוא שונה, כי אינה מגדירה יעדים, אלא מאשרת מיזמים שכאשר הם מגיעים לות"ל עברו כבר תהליכי בדיקה ארוכים ויקרים. עד לשלב זה אף אחד לא טורח לבדוק האם בכלל יש צורך במיזם ואין החלטה מטעם המדינה כיצד היא רוצה שיהיה בנוי משק האנרגיה שלה. 

כיום, קיימים בישראל שני מסלולים להקמת תחנת כוח.  הראשון, בהתאם לצרכים שהמדינה הגדירה, בבדיקות וסקירה מיטבית של הצרכים והמיקומים בהם ישראל זקוקה לתוספת. והשני, מסלול עוקף תכנון, שפועל בעקבות החלטת ממשלה מאפריל 2017. מסלול בו הכשירה מחדש את המסלול היזמי ולמעשה וויתרה על זכותה להחליט, תוך העברת היוזמה לתאגידים.

תהליך אישור התחנות פגום מהיסוד מאחר שהיוזמה להקמת התחנות אינה מבוססת על האינטרס הלאומי אלא על תהליך בו פתחו יזמים, אי לכך, צריך לבדוק האם בכלל יש צורך בעוד תחנות כוח מופעלות בגז. גם הנושא הזה נבדק והמסקנה מהדו"ח היא שאין צורך בתחנות שכאלו. 

למה כדאי ליזמים להקים תחנה שאין בה צורך? משום שהמדינה מתחייבת לרכוש מראש חשמל בהיקף מסוים, זאת על מנת לשמר את הזמינות של התחנה. כך היזמים מנצלים הן את כספי המיסים, הן את משאבי הטבע וגם פוגעים בבריאות התושבים. 

הקמת תחנות כוח חדשות מבוססות גז עומדת בניגוד להתחייבויות הבין לאומיות של ישראל להפחית את פליטת גזי החממה שלה ולהתבסס יותר על מקורות אנרגיה מתחדשים. ככל שישראל תגדיל את התלות שלה בגז, כך גם תקטן המוטיבציה שלה לעבור לאנרגיות מתחדשות. 

הקמת תחנת הכוח שגויה לא רק מבחינה התהליך ומבחינה כלכלית וסביבתית. המיקום שנבחר להקמת התחנה מסוכן מבחינה ביטחונית אסטרטגית בשל הקרבה לגדר ההפרדה ולתשתיות לאומיות אחרות. המסקנות העולות מהדו"ח צריכות להטריד כל אזרח במדינה.

להורדת הדו"ח המלא – האלוף במילואים גיורא איילנד בנושא תחנת הכוח סבא תת"ל 91

הנקודות העיקריות:

  • פגיעה קשה בבריאות הציבור בשרון ובשומרון. 
  • סיכון לזיהום אספקת המים למדינה ונזק סביבתי.
  • פגיעה בשטחים פתוחים וביכולת ההתרחבות של ישובים באיזור.
  • סכנה ביטחוניות ובטיחותית במיקום אסטרטגי. בשל הקרבה לעורקי תחבורה ראשיים. 
  • פגיעה תחבורתית לתושבי השומרון – השטח לתחנה מיועד למחלף.

אסור לנו לשב מהצד, זה הזמן להצטרף למאבק. 
אם תאושר התחנה – היא תהיה בכיה לדורות עתיד שחור לשרון ולשומרון – ילדינו ונכדינו לא יסלחו לנו!

תגובת ראשי הרשויות באיזור:

רפי סער, ראש עיריית כפר סבא: "אנחנו פועלים כבר חודשים ארוכים להוביל לביטול ההחלטה שאם הייתה מתקבלת הייתה מהווה בכייה לדורות. אני מברך את האלוף (במיל') גיורא איילנד שבדו"ח שהוציא תומך בנו במאבקנו, על ההחלטה החשובה לבטל את תחנת הכח ריינדר, וכך להציל את מדינת ישראל מפגיעה חמורה. נוסיף להיות שותפים ככל יכולתנו באינטרס החשוב של ייצור אנרגיות ירוקות, דרך ייצור חשמל ירוק ואנרגיה סולארית ולא באמצעות תחנות כוח מזהמות שהגיע זמנן לעבור מן העולם".

אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון: ״הקמת תחנת כוח בלב האוכלוסיה בשרון תסכן את בריאותם של חצי מיליון תושבים, ותהווה גם פגיעה סביבתית וסכנה ביטחונית חמורה עם מיכלי סולר עצומים במרחק מאות מטרים מקלקיליה.
בעוד הממשלה קבעה בהחלטה 465 מדיניות ויעדים למעבר לאנרגיות מתחדשות, במטרה לצמצם את פליטת גזי החממה, המליצה מליאת הות"ל על הקמתן של תחנות כוח חדשות ומזהמות המונעות בגז ובסולר.
זוהי פעם ראשונה בהיסטוריה של ישראל שהמדינה מפקידה או אולי מפקירה את תכנון התשתיות הלאומיות בידי יזמים פרטיים, ומתחדדת התחושה שאינטרסים כלכליים עולים על טובת הציבור.
אנו, 18 ראשי הרשויות בשרון ובשומרון, מאוחדים וקוראים לממשלת ישראל שלא לאשר את הקמת התחנות בשרון ולקדם יצור חשמל באנרגיות מתחדשות, כפי שהתחייבה. יש לעצור לחלוטין את התכניות להקמת תחנות הכוח המונעות בגז למען תושבי השרון והשומרון והדורות הבאים״

דרוויש ראבי, ראש מועצה מקומיות ג׳לגו׳ליה: ״התהליך הזה מנוגד להחלטה של משרד הפנים, יפגע בהתרחבות העתידית של ג׳לגוליה צפונה. התהליך נוגד את החלטת השר, לצערנו יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. הותל מתעלמים מהחלטות ועדות ושרים הקשורים לעתיד ישובים"

שי רוזנצוויג, ראש מועצת אלפי מנשה: לצערי החששות שלי לגבי תהליך קבלת ההחלטות בעניין הקמת תחנות הכוח בפאתי כביש 55 ובקסם התאמתו עם קריאת הדוח המפורט והמטריד של האלוף במיל איילנד. לצערי נראה כאילו אינטרס ההון משפיע על השלטון, לא ייתכן שכנגד כל הגיון וצורך ייבנו מתקן מזהם ורגיש בצמידות לקלקיליה! אנחנו לא ניתן לדבר הזה לקרות, לא על חשבון בריאותינו ובריאות ילדינו, אני קורא לשרים לפעול לביטול הקמת התחנות החדשות ולקדם הרחבות תחנות כוח קיימות ומעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת כמו שעושים בכל העולם!

יגאל להב, ראש מועצה מקומית קרני שומרון: ״הדו״ח מציג את חוסר המשילות של המדינה באסטרטגיית ארוכת הטווח ולאותו וואקום משילותי נכנסים בעלי ההון ובעלי האינטרס הפרטי לצערנו במקום להתעסק בלעודד אנרגיה ירוקה אנו מוצאים את עצמנו נאבקים באנרגיה מזהמת. עצם בבניית תביא להרס עורק התחבורה המערבי העיקרי של השומרון מחלף כביש שש ו55״

לאתר האינטרנט של המאבק

לקבוצת הפייסבוק של המאבק

ראיון בגובה העיניים – מדור לדור – מראיינים את אושרת גני-גונן

נירית סוקול -מסיקה

טאיג סגל לרנר ואורי ז׳ולטי מראיינים את ראש המועצה דרום השרון אושרת גני -גונן.

ראיון על ההחלטה בדבר תחנת הכוח תחנת כפר סבא (תת"ל 91, ריינדיר) שעוברת אל הממשלה, הסיכונים שבבניית תחנה כזו, ההתנגדות להקמתה :סביבתית ,ביטחונית וכלכלית, למה דווקא כאן אצלנו? האם טרקטורים יכולים להרוס אותה? הפקת חשמל בדרכים סביבתיות. בראיון שימיס לכם את הלב.

לראיון המלא

לאתר האינטרנט של המאבק

לקבוצת הפייסבוק של המאבק

בית ספר רמות מציג: משנכנס אדר מרבין בשמחה

נירית סוקול -מסיקה

בית ספר רמות לקח את חודש אדר צעד אחד קדימה ויצא איתו לרחובות לשמח עוברים ושבים שמתגוררים בשכונת גיל עמל.

iframe scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://hod-hasharon.online/files/head-social.html" style="border: 0px solid black" width="600" height="180" frameborder="0">
רחוב קיבוץ גלויות המקושט

מי שפוסע ברחוב קיבוץ גלויות יכול להתמוגג מיצירות האומנות שמקשטות את הרחוב.
במסגרת ראש חודש וברוח תקופת הקורונה תלמידי בית הספר עיצבו וקישטו כרזות ברוח פורימית. על הכרזות תוכלו למצוא איורים בנושאים: שמחה, סליחה ומסכה. ״אין מקום לעצבות״

הדס גדעוני מנהלת בית הספר רמות:
״משימות ויצירתיות הן חלק מהדרכים לשמור על שגרה והתמדה בבית ספר ברוח התקופה המאתגרת הזו.
לקחנו את זה הנושא ברצינות ויזמנו מגוון פעילויות צבעוניות ומשמחות לכל תלמידי בית הספר. אין ספק שהדרך הנכונה לשמור על שפיות היא לנסות ליהנות מהדברים הקטנים."

תלמידי בית הספר מקשטים ונהנים

קליק להפגת בדידות הוותיקים

תופעת הבדידות, המכונה "המגפה של הגיל השלישי", הולכת ומחמירה עם השנים. עוד לפני שהקורונה הופיעה, וגם אחרי שהיא תחלוף מחיינו, בישראל ימשיכו לחיות מאות אלפי וותיקים הסובלים ממגפת הבדידות. לבדידות בקרב הקשישים ישנן השלכות רבות בהן האצה בסיכונים בריאותיים ונפשיים, פגיעה באיכות החיים פגיעה בתוחלת החיים ועוד …

iframe scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://hod-hasharon.online/files/head-social.html" style="border: 0px solid black" width="600" height="180" frameborder="0">
מתנדבים וותיקים בפעילות משותפת בגינה

בעמותת קלי"ק יצאו לדרך עם מיזם קהילתי שמחבר בין אזרחים וותיקים למתנדבים בקהילה: ״מתחת לרדאר״.
במסגרת המיזם מאתרים אזרחים וותיקים שמתגוררים לבד, מרוחקים מבני המשפחה, מנותקים מהקהילה ואלה שזקוקים לתמיכה מכל סוג שהוא. בנוסף לזאת הם מאתרים מתנדבים שכנים אותם הם ״משדכים״ לאזרחים הוותיקים, על מנת לסייע להם להצטרף לפעילויות ולקיים קשר עם חברי הקהילה, למצות את זכויותיהם מול הרשויות הגופים הציבוריים ואפילו סתם לשבת ולשוחח עם כוס קפה ועוגה בגינה.

רחל שלום הוותיקה עם אוסנת שלומי המתנדבת

לינדה מוסק עמותת קלי"ק: ״האפשרות שיש לאזרח הוותיק לפנות למישהו בקהילה בשעת הצורך נותנת לו תחושת בטחון, משפרת את איכות חייו, מפחיתה את הבדידות, מצמצמת את תחושת השעמום והדיכאון ונותנת תחושת שייכות לקהילה״

טבע אילן רפפורט ,רכז שכונתי בנוה נאמן: ״עם ההצלחה של "קהילה בקליק" בשכונת נווה נאמן לא מתווכחים, החיבור של הוותקים עם הדור הצעיר מחמם את הלב, רבים מהוותיקים, על אף הקשיים הפיזיים, יודעים להכיר תודה על כל ביקור, לומר ברכות ומחמאות לכל מי שבא ועוזר להם, הם מעריכים את הפרטים הקטנים. הקשר והמגע בין האזרחים הוותיקים למתנדבים השכנים תורם רבות לשני הצדדים ומחזק את הקהילה בה אנו חיים ״

רומיה הוותיקה עם קלודט מתנדבת באפייה משותפת

מעבר לשידוכים אותם משדך טבע הוא הוא שוקד גם על גיוס תרומות ומתנות אותן הוא מעניק גם לוותיקים וגם למתנדבים. שרה, מתנדבת במיזם:
״לי ולדינה הוותיקה יש כבר רומן זכות ענקית לבלות איתה, אני מרגישה שהיא מתנה שקיבלתי, אנחנו משוחחות המון, נפגשות, אני נהנת לפנק אותה בעוגות ומטעמים והיא עם סיפורים. ״
בעמותת קליק הלכו צעד אחד קדימה עם המיזם וגם בנו אפליקציה "קהילה בקליק". האפליקציה היא כלי עזר מאד חשוב ליעילות ותפעול הפרויקט ומסייעת לוותיקים עם מגוון השירותים. היא גם מאגר מידע ומאפשרת לשמור על קשר עם כולם. בעתיד תיבנה תשתית טכנולוגית בה יעדכנו את כל הוותיקים והמתנדבים והחיבורים ביניהם, וכך ניתן יהיה לתעד ולעקוב אחר הפעילות שלהם. בנוסף האפליקציה תיתן מידע על אירועים ושירותים בקהילה, כגון: שירותי פנאי, מיצוי זכויות, מזון ותרופות, השאלת ציוד רפואי, שירותים קהילתיים, אוזן קשבת ועוד ועוד… בימים הקרובים המיזם יחל לפעול בשכונת גיל עמל ובעוד שכונות נוספות בעיר בתקוה שהוד השרון תהיה חלוצה והוא יגיע לכל עיר במדינת ישראל .

רוצים לקחת חלק?
ניתן ליצור קשר דרך האתר עמותת קליק פייסבוק,   או לטבע 050-6425578

תחנת הכוח כפר סבא – עתיד שחור לשרון

נירית סוקול – מסיקה

בסוף שנת 2021 החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) להתעלם מהחלטת ממשלה 465, לא לבנות תחנות כוח חדשות. הות"ל מתעלמת גם ממחויבויות האקלים של ישראל והמליצה לממשלה על הקמה של שלוש תחנות כוח גזיות חדשות: OPC-2 בחדרה, תחנה במחלף קסם ותחנת כפר סבא (תת"ל 91) ממזרח לכפר סבא. זה אינו עוד תהליך בירוקרטי משמים, להחלטה הזו, שעכשיו עוברת לשולחנה של הממשלה, יהיו משמעויות מרחיקות לכת על חיינו ועל עתיד ילדנו.

מעבר לסכנה שמשבר האקלים מאיים בה על כולנו, הקמה של תחנה כה גדולה (גדולה פי שלושה מתחנת רידניג בתל אביב) עלולה לפגוע מאוד בתושבי האזור. גם כך אזור השרון הוא אזור צר, המארח תשתיות רבות העוברות בו. הקמת תחנת חשמל כזו תפגע ביכולת של הישובים להתרחב ותהיה הנוף החדש של עשרות אלפי בתים מהוד השרון ועד ישובי דרום השרון.

ההחלטה בדבר תחנת הכוח תחנת כפר סבא (תת"ל 91, ריינדיר) עוברת אל הממשלה, אישור של תחנת כוח גז חדשה יעמיק את התלות של ישראל בדלקים פחמימניים זאת על חשבון אנרגיה מתחדשת. אישור כזה הוא אור ירוק להחרפת משבר האקלים, שכבר גובה חיים ברחבי העולם. אישור התחנות ע"י הות"ל נעשה תוך התעלמות ממצב החירום שהעולם נמצא בו. ישראל לא צריכה להיות זו שתאפשר לטייקוני הגז להתעשר על חשבון העתיד של כולנו.

שרי ושרות הממשלה צריכים לקחת אחריות, להוריד מהפרק את הקמתה של התחנה הזו כאן ועכשיו!

בשבוע שעבר התקיימה פגישת זום רבת משתתפים בה השתתפו נציגי מטה המאבק הציבורי, חברת הקבינט אשר פועלים לסיכול הקמת תחנת הכוח בשנים האחרונות. הפגישה התקימה עם ראשי המטות של מפלגות הקואליציה. בין המשתתפים נכחו נציגי המפלגות יש עתיד, העבודה, כחול לבן, מרצ ותקווה חדשה מכל הישובים העלולים להיפגע.

במהלך הישיבה נשמעה סקירה ודרכי פעולה לקראת ה-money time.

היזמים מנסים לשכנע אותנו שמדובר על תחנה בטוחה. אבל התחנה תאחסן אלפי ליטרים של סולר ותחובר לצינור הגז של ישראל, זאת בצמוד לגדר ההפרדה.

כפר סבא, הוד השרון, אלפי משנה, כוכב יאיר, קרני שומרון, טירה, ג'לג'וליה, ישובי דרום השרון ורשיות נוספות משתפות פעולה במאבק כנגד שתי תחנות כוח ענקיות. במאבק לוקחים חלק ראשי רשויות והתושבים.

המקום המיועד לתחנת הכוח הפמחממנית ריינדיר

תגובת מטה המאבק הציבורי: ״כל הסיעות בקואליציה התחייבו הבטחת בחירות פה אחד להתנגד לתחנות במרכז הארץ. על הפעילים להזכיר להם את התחייבויותיהם כלפי ציבור הבוחרים שלהם כחלק ממצע הבחירות. אנחנו מודים לכל מי שנכח בפגישה. זו שעת ה-money time, אנחנו זקוקים לכל תושב/ת במאבק על הבריאות שלנו למלחמה על עתיד הבית והאזור כולו".

להצטרפות למטה המאבק בפייסבוק

הצטרפות לקבוצת המאבק הציבורי

תגובת המשרד לאיכות הסביבה:

קידום ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת וצמצום השימוש בדלקים פוסיליים, הם יעדים לאומיים אסטרטגיים של ישראל. יעדים אלו הם הכרחיים לצמצום זיהום האוויר, התחלואה והתמותה הנובעים ממנו. על כן, קידום תחנות כוח המבוססות על אנרגיה ממקור פוסילי אינו תואם את מדיניות המשרד למעבר למשק דל פחמן המבוסס על ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים.

תוכנית הקמת תחנת ריינדיר אושרה בוות"ל בשנת 2019, בנוכחות נציג המשרד המשרד להגנת הסביבה כחבר הוועדה. בכל דיוני הוועדה שעסקו בתכנית, הביע עמדתו המקצועית בנושאים הסביבתיים השונים.

תחנת ריינדר נמצאת כעת בסטטוס תכנוני וממתינה לאישור הממשלה וכי בגיבוש עמדתו, המשרד מתייחס לתחנת כוח ריינדיר כתחנה מאושרת.

שרון שלנו מארח – הרב הולשטיין והפעם בסימן חג האילנות

רב בית הכנסת הגדול כיכר מגדיאל שמואל הולשטיין

בראשיתה של העיר תל-אביב, העיר העברית הראשונה, הייתה העיר קטנה והרחובות היו חולות עמוקים ללא עצים וללא גינות נוי. יום אחד נתבשרו תושבי תל-אביב הקטנה כי שר המושבות הבריטי, סר וינסטון צ'רצ'יל, עומד לבקר בעיר. מועצת העיר התכוננה ודנה כיצד לקבל את פני האורח החשוב. בתום הדיון הממושך התקבלה החלטה: קבלת הפנים תיערך ברחוב, שינטעו לאורכו שדרת עצים (כיום: שדרת רוטשילד).

אך הרחוב עדיין היה חשוף וללא עצים. חשבו חברי המועצה: מה לעשות? החליטו לטעות עצים זמניים שייראה כאילו ישנה כאן שדרה ירוקה. חיפשו ומצאו מחוץ לעיר עצים גדולים, עקרו אותם בעדינות ובזהירות. יום לפני הביקור תקעו אותם בחולות הרחוב שבו יעבור השר החשוב. כשהגיע האורח המכובד, הצטופפו רבים מתושבי תל-אביב הקטנה לאורך "שדרת העצים". כשעבר אורח הכבוד בין שורות העצים, נדחקו הציבור על העצים הרעועים ולפתע החלו העצים ליפול ולקרוס זה אחר זה. ראה זאת השר שהלך במרכז הרחוב, צחק ואמר לראש העיר, מאיר דיזנגוף: "דע לך: בלי שורשים שום דבר אינו עומד!".

השבוע חגגנו את ט"ו בשבט. ביום זה נהגו בדור האחרון, מאז שובו של עם ישראל לארץ ישראל, לנטוע עצים ולחגוג את ט"ו בשבט כיום חג של ארץ ישראל.

מה כל כך מיוחד ביום זה, ומה כל כך מיוחד בנטיעת עצים? ט"ו בשבט חל בדיוק באמצעו של חודש שבט. חודש שבט הוא שיאו של החורף – הרגשנו השבוע היטב את הקור החודר, העוברים ושבים מועטים ברחובות, ישנה תחושה של התכנסות של האנשים בבתים (גם בשנה ללא גל של קורונה), והמאפיין הבולט בכך שהעצים ערומים מכל העלים. מצב זה נראה לכאורה מצב קשה ומדכדך. אולם בהמשך החודש מתחילים פה ושם לראות ניצנים ראשונים של עלים בעצים הזריזים שמתחילים לפרוח. כמאמר שיר הילדים הידוע: "השקדיה פורחת ושמש פז זורחת… טו בשבט הגיע חג לאילנות". משום כך, את שם החודש ניתן לראות כראשי תיבות נשמע בשורות טובות'. כלומר גם במצב של התכנסות, של חורף, בפנים מתחולל תהליך הבראה חשוב. הדבר קורה לא רק בטבע, אלא זה משל לעם ישראל. לעיתים מצבו נראה עגום, חסר בטחון ויציבות. אבל בשלב מאוחר יותר, הניצנים שלו מבצבצים ופורחים. זהו התהליך שקורה לעם ישראל מאז חזרתו לארץ ישראל. לאחר שנות גלות ממושכות, מצב בו עם ישראל היה נראה כהולך ונעלם, הולך ודועך, הניצנים התחילו לפרוח, ועם ישראל חזר לארצו, ומביא לידי ביטוי שורשיו העמוקים.

חג אילנות שמח ומלבלב 🙂

ירוק בעיר – על חקלאות עירונית בהוד השרון

נירית סוקול-מסיקה

אם גם אתם מחוברים לסביבה ולטבע ומודאגים ממשבר האקלים העולמי, האייטם הזה הוא בדיוק עבורכם.
בתיכון מוסינזון פועלת מגמה לימודית מיוחדת – מגמת קיימות וחקלאות מגמה בגישה שונה וייחודית.

כאשר מדברים על הצפיפות הגדלה בערים ועל תהליכי העיור המואצים אשר מתרחשים בכל מקום על פני הכדור שלנו, שב ועולה תחום החקלאות עירונית (Urban Farming) כחלק מהפתרונות האפשריים ליצירת ערים 'ירוקות' וברות קיימא. לא מדובר כאן בטרנד חולף אלא בשינוי גישה ממש בנוגע לאופן שבו אנו מייצרים את המזון שלנו ולאופן שבו אנחנו מעצבים את הערים שלנו.

במגמת חקלאות עירונית וקיימות בכפר הנוער מוסינזון עוסקים בזה בדיוק.
כפר הנוער, אחד מבין 46 הפועלים בישראל, מסגרת חינוך ייחודית: כוללת בתוכה תיכון, פנימיה ומשק חקלאי מתקדם ללמידה במרחב פתוח.


במשק החקלאי – מתנסים.ות התלמידים.ות בהיכרות עם מתקני גידול מותאמים לחיים בעיר: מטבח לימודי מאובזר – מערכת ביוגז, מערכת מים אפורים, קירות וגגות ירוקים, פירמידות גידול, מערכות הידרופוניות ואקוופוניות, שיטות מגוונות לטיפול בפסולת.


וכל זה בשיטת הלמידה מבוססת פרויקטים (project based learning)- מקדמת למידה פעילה ומשמעותית ונפרדת משינון ידע לטובת הצלחה במבחנים.


תהליכי פיתוח התבוננות ביקורתית, חיזוק תחושת מעורבות ומוטיבציה להשפיע לטובה על העולם.
מתנסים בחשיבה רצינית ומעמיקה על בעיות בתוך ומחוץ לבית הספר,פוגשים.ות אתגרים מפרים לפיתוח מיומנויות מהותיות לחיים במאה ה21: עבודה יעילה בצוותים, פרזנטציות בפני מומחים.ות, פיתוח מוצר או תזה הפותרת בעיה אמיתית מהעולם הקרוב אלינו, נתינה וקבלת משוב, עמידה בלוחות זמנים, אקטיביזם עם אימפקט.
התפקיד המכריע שבני נוער ברחבי הארץ והעולם לוקחים על עצמם בקריאה לשינוי מדיניות, קבלת החלטות ונקיטת הפעולות ההכרחיות לטובת שינוי, לפי דרכה של גרטה תונברג ויעדי האום לפיתוח בר קיימא.


מפגש אחה"צ קבוע בעיר – בגינות הקהילתיות, עם עסקים מעודדי קיימות, סיור פסולת עירוני ועוד.
ניתן דגש לגבי תזונה בת קיימא: מעודדים תהליכים להגביר את המודעות, לשאול שאלות לגבי ההרגלים שהפכו מובנים מאליהם ושההשלכות ההרסניות שלהם הולכות ומתבררות. מה אוכלים? מהיכן הגיע האוכל? איך גודל? איזה תהליכים עבר? איך הוא משפיע על הגוף שלנו? על הסביבה שלנו? בהווה ובעתיד? ומתוך התשובות הקשות המתגלות – מתגבשות אפשרויות אלטרנטיביות,שיש בהן פשטות, שמחה, יופי, הרבה בריאות ומינימום פסולת ונזק לסביבה.

לכבוד חג האילנות:
תלמידי.ות מגמת חקלאות עירונית וקיימות בכפר הנוער מוסינזון ממליצים.ות לכן.ם תושבי.ות הוד השרון על כמה צעדים קטנים להרבות את הירוק בשגרה:

גינה קהילתית בהוד השרון
גינה קהילתית בהוד השרון


✅ ״מי שלא מביט – מפסיד את כל היופי" – העמיקו את ההיכרות עם הצמחים שאיתם אנחנו חולקים את המרחב העירוני: בעת הליכה שווה להקדיש תשומת לב – לעץ צאלון גבוה עם פריחה משגעת, לשיח רוזמרין ריחני שאפשר לקטוף ולשלב בירקות האפויים של ארוחת הערב, לעץ תפוזים קטנים או גדולים שאפשר לקטוף ולאכול מיד ועוד ועוד

גדלו צמחים בעצמכם.ן – בכל דרך בכל מיכל, במרפסת קטנה, על אדן חלון במטבח – צמחים לתה ולבישול. הדרישות שלהם – צנועות מאוד והמתנות שנותנים – נדיבות מאוד.

✅ התעניינו לגבי גינה קהילתית בשכונה שלכן.ם – אולי רק לעבור ולהתעדכן מה גדל בעונה על כל שלבי ההתפתחות שלו, אולי להשתתף בפעילות שבועית בגינה ואולי לאמץ חלקה ולטפח אותו. בהבטחה – הירקות שתגדלו בעצמכם.ן יהיו טעימים ומזינים מכל ירק שתקנו בסופר.

בברכת ט"ו בשבט ירוק ובריא על כולנו.

עליה חדה במספר הפריצות והגניבות בעיר

נירית סוקול-מסיקה

תושבים רבים בהוד השרון מתלוננים לאחרונה על גל גניבות כלי רכב, אופניים חשמליים ואף פריצות לבתים.

ברחוב הבוסתן בו שוכנים בניינים שעוברים תהליך תמ״א סובלים תושבים רבים מגל פריצות לדירות וגניבת מכוניות.

נדב איגרא תושב רחוב הבוסתן: "בחודשים האחרונים פרצו לכמה דירות וגנבו בערך 5-7 מכוניות. אני נתקל בהמון פוסטים של תושבים בנושא. הפריצות והגניבות הפכו להיות משהו שכיח בעיר. סביר מאוד שאם המשטרה תיתן מידע נגלה שהתופעה הזאת הרבה יותר רחבה, אני יודע בודאות על שני מקרים של פריצות לבניינים השכנים ברחוב בו אני מתגורר.


View Larger Map

נדב הוסיף ואמר: "באיזור גם יש פרויקטים של תמ"א מה שאומר שהרבה פועלים מגיעים לאיזור. מבחינת המשטרה אין פתרון מלבד הגברת הסיורים והנוכחות, אבל זה פלסטר, כמו שמצלמות לא מונעות פשיעה. הדבר היחיד שמונע פשיעה זו נוכחות של תושבים, אבל התושבים כבר פוחדים להסתובב ברחובות. מאוד חשוב לי להדגיש שאין לנו רצון לפגוע בפרנסה של הפועלים, אבל חשוב לנו לשמור על ביטחון התושבים".

בניה ברחוב הבוסתן – צילום נדב איגרא

מקרים אלו גם מצטרפים לגל פריצות שעברו על שכונות גיל עמל ומתחם 1200 נראה שהפורצים מגיעים לגיל עמל דרך המעבר מתחת לכביש 40, מעבר שאין בו מצלמות אבטחה , המעבר מוביל לכיוון כפר סבא ומושב אלישמע. הפורצים נכנסים לבתים דרך החלונות, כך משתפים אותי התושבים.

בשכונת 1200, רק בשבוע האחרון, נגנבו 4 מכוניות בשכונה ובסוף שבוע הצליחו למנוע גניבת מוכנית בזכות עירנות של תושבים.

לפי פירסומי איתוראן, אזור השרון מוביל את טבלת הגניבות בישראל עם 30% מכלל ניסיונות הגניבה.

אנחנו מרגישים שמזלזלים בנו טוענים התושבים הדורשים מהמשטרה לנקוט יד קשה יותר, לתגבר פטרולים, ולהבטיח את ביטחונם האישי.

מפקד משטרת כפר סבא, סנ"צ שרון מנור מוסר בתגובה: משטרת ישראל ותחנת כפר סבא משקיעים מאמצים רבים, גלויים וסמויים בסיכול עבירות רכוש. המשטרה מוסיפה שלפי הנתונים שבידה דווקא חלה ירידה בעבירות רכוש והתפרצות. כמו כן, בתחיל נובמבר עצרה המשטרה 2 חוליות רכוש, והמשטרה אף מתכוונת להגביר את פעולותיה באיזור.

לצערנו לא התקבלה מעיריית הוד השרון כל תגובה.

פירסומת 🙂
דילוג לתוכן