פסטיבל בסוודר 2022 יוצא לדרך


נירית סוקול -מסיקה

פסטיבל בסוודר חוזר השנה אחרי הקפאה בעקבות הקורונה, והפעם במתכונת אינטימית ובהוד השרון. החורף מגיע ועימו לצערנו, רבים הם חסרי וחסרות הבית, הזקוקים לחום בימים הקרים הללו. מדי שנה מתים מקור בממוצע כחמישים(!) חסרי וחסרות בית. השאר סובלים מהזנחה, בריאות לקויה, אלימות, ניכור, בושה ואשמה. וכעת נוספה מגפת הקורונה.

אחד הפתרונות החברתיים שפעלו בשנים האחרונות לסייע לכל אותם נזקקים היה פרויקט "פסטיבל בסוודר" שהתקיים מידי חורף, במשך עשור שלם, במועדון בארבי בתל אביב. במסגרת האירוע, הופיעו אמנים רבים על בסיס התנדבותי אל מול קהל ש"שילם" את כניסתו לאירוע בתרומת בגדי חורף עבור הנזקקים.
ההיענות הייתה אדירה, הן של קהיליית האמנים ומוזיקאים מהשורה הראשונה, שהתנדבו להופיע והן של הקהל שהביא כמויות אדירות של ביגוד וציוד חורפי אשר הועבר באוטובוס מיוחד למרכז החלוקה.

כעת משנה הפסטיבל את פניו ואופיו, בעקבות רוח הזמן והתקופה הלא קלה. כאשר המפיק של הפסטיבל, ליאור ברק מתכנן את קיומו במתכונת יותר אינטימית כמיני פסטיבל בבר שכונתי ה Ba_Be_Bar בניהולו של דרור ג׳יניאו. הפאב נמצא בדרך מגדיאל 10 בהוד השרון והפסטיבל מתוכן לתאריך 12.1.2022 מהשעה 20:30 בשיתוף עם עמותת פתחון לב אשר תסייע בליקוט ואיסוף הביגוד שיחולקו.
האמנים שאישרו עד עתה את הגעתם והופעתם במיני אירוע הם: סי היימן, סגול 59, וג׳וני שועלי שיופיעו בהתנדבות מלאה.

ליאור לוי פונה בהזדמנות זו לכל האנשים שנטלו חלק בפסטיבל בעבר, לקום וליזום אירועים דומים, אינטימיים וקטנים גם באזור מגוריהם. " להרים את הכפפה וליזום פסטיבל בסוודר בעיר מגוריכם, בבר השכונתי, עם אומנים מקומיים ועם הרבה חמלה בלב לחסרי הבית. זה יכול לעבוד בכל עיר. פסטיבל בסוודר שייך לכולם."

נפרדים מיורם טהרלב

עירא הררי -פרידמן.

האיש עם המקטרת הנצחית, הזקן העבות והחיוך. עם ישראל איבד את אחד מטובי המשוררים שלו מי שהיה קולה של הציונות, החיילים והחקלאים, אנשי העיר והכפר, מי שכתב לנו שירים על אהבה וחלום, מלחמה ושלום, שיריו ימשיכו ויהוו נכס צאן ברזל לתרבות הישראלית 💙.
'אם תלך עכשיו הכל עוד יישאר לי…' כך כתב המשורר נתן יונתן האהוב, זכרונו לברכה. משום מה קפצו מילותיו בבואי לכתוב דבר מה לכבוד ולזכרו של יורם טהרלב (נולד ב-24 בינואר 1938). טהרלב היה משורר, פזמונאי, סופר, מתרגם וסטנדאפיסט ישראלי. הוא נחשב לאחד המעצבים החשובים של הזהות והאתוס הישראליים. טהר לב שיתף פעולה עם שלל מלחינים עבריים נהדרים: נורית הירש, משה וילנסקי, סשה ארגוב, ממתי כספי, שלום חנוך,, יגאל בשן, אפי נצר ועוד רבים וטובים. (מתוך הויקפדיה)


נחום היימן היה הראשון שהלחין משיריו, לאחר שטהרלב שלח אל קיבוצו בית אלפא את מלות השיר "את ואני והרוח", בבקשה שיואיל להלחינו. השיר פורסם בבצוע צמד "הפרברים".  על מנת להתרשם מהיקף יצירותו, קוראים נאמנים, כדאי להיכנס לאתר שירונט ולשזוף עיניכם ברשימת 308 השירים.. אל מול חלקם אולי תהנהנו ותאמרו: 'בטח, ידעתי שהוא כתב זאת'. אבל, אני בטוחה, שאל מול חלקם בודאי תחסירו פעימה ותאמרו לעצמיכם – 'מה?, גם את זה הוא כתב? לא ידעתי. זהו שיר שאני כל כך אוהב.ת.' כי זה מה שקרה לי בבואי לכתוב לכם על שיריו האלמותיים של יורם טהרלב, המעוררים קשת של רגשות וזכרונות.יש ביניהם שירים מרגשים, שירים משמחים, שירים מצחיקים, שירים מתוכניות טלויזיה לילדים, שירים מעוררי גאווה לאומית, שירים שכיום מעוררים פחות גאווה לאומית, שירי אהבה, שירי קודש ושירי חולין, שירים שהיום יחשבו לשוביניסטים (העירה את תשומת ליבי לכך מירב מיכאלי….) שירים פמיניסטים, שירים שהם פוליטיקלי קורקט ושירים שכבר לא, בקיצור, קצרה היריעה מלהכיל את העושר והאושר שהסבו ויסבו לבני ארצינו השירים של יורם טהרלב.
שקעתי ברשימה הארוכים, ומספר שירים צדו את עיני והם בין השירים האהובים עליי ביותר בזמר העברי: בשביל אל הבריכות, את חירותי – תירגום מצרפתית. החולמים אחר השמש, ציפורים נודדות, בלדה על סוס עם כתם על המצח. ולא יכולה שלא ממספר שירי ילדות, חלקם מתוך תוכניות הטלויזיה בשחור לבן שליוו את ילדותי: דלת הקסמים, ברבאבא, גברת שוקולדה ועוד ועוד ועוד. את השבת הקרובה, אני חושבת, אפשר לנצל גם להתעמק במבחר שיריו ולשלוח את האיש היקר הזה, בן קיבוץ יגור, איש הארץ, מלח הארץ, מטובי בניה, כמו שנהוג לומר, למנוחת עולמים.
יהי זיכרו ברוך. שיריו יחיו איתנו ועבורינו לעד.

יצירות בולטות (מתוך הויקפדיה)
"גבעת התחמושת", "הבלדה על יואל משה סלומון", "היה לי חבר היה לי אח", "בפרדס ליד השוקת", "ישנן בנות", "אינך יכולה", "הדרך אל הכפר", "קום והתהלך בארץ", "על כפיו יביא", "הורה", "חסקה", "ההר הירוק תמיד", "ברבאבא", "אתה לי ארץ", "שהשמש תעבור עלי", "בלדה על סוס עם כתם על המצח", "בשביל אל הבריכות", "הגביע", "שמע בני", "אין כבר דרך חזרה", "משק יגור טיוטה", "הנשיקה הראשונה", "ואהבת", "שמחת תורה", "על ברכי אבות", "עוד לא תמו כל פלאייך", "תמיד עולה המנגינה".

דילוג לתוכן