התעוררות החינוך המונטסורי בהוד השרון

 נירית סוקול -מסיקה 

מה משותף למארק צוקרברג, ביל גייטס ויהודה עמיחי? כולם למדו בבתי ספר מונטסוריים וזוקפים חלק מההצלחה בחיים לזכות שיטת החינוך הזו, ששמה דגש על התנעת יכולת הלימוד העצמאית שיש בכל ילד.

Montessori Pin Map

בשנים האחרונות ישנה  התעוררות של זרם החינוך המונטסורי בישראל. הדבר בא לידי ביטוי בפתיחתם של עשרות גנים מונטסוריים, בשילוב של עקרונות גישת החינוך המונטסורי בגנים "רגילים", וביוזמות להקמת מסגרות מונטסוריות ממלכתיות.

מעל 200 משפחות  בהוד השרון התאגדו יחד כדי לקדם תהליך של שינוי חינוכי בעיר והם עסוקים בהעלאת המודעות לגישה ויתרונותייה החינוכיים, הרגשיים והפדגוגיים.

נציגות ההורים: רומי קנטור, הדר פלד, קרן יעקובי וספיר לוי מאורי

בסוף חודש ינואר התקיימה פגישה של נציגות הורים אותם מלווה הגברת הדר פלד יזמת חברתית ומייסדת  מרכז מונטסורי לחינוך עם ראש העיר מר אמיר כוכבי.

במהלך הפגישה הוצגו בפני כוכבי עיקרי הגישה החינוכית והצורך הגובר ועולה בעיר, כמו כן הוצגו גם נתונים על פתיחת בתי ספר מונטסורים ברשויות שונות ברחבי הארץ. כוכבי הביע עניין רב בנושא והבטיח לערוך סיורים  בבתי ספר ציבוריים מונטסורים בארץ (כגון בית ספר יהל"ם ברמת גן ולבדוק את היתכנות פתיחת בית ספר כזה בהוד השרון.

iframe scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://hod-hasharon.online/files/head-social.html" style="border: 0px solid black" width="600" height="180" frameborder="0">

התארגנות ההורים אינה קופאת על השמרים, ועומלת במרץ למען הקמת בית בספר בעיר הם מארגנים ערבי חשיפה לזרם המונטסורי. בהם הרצאות שונות הקשורות לחינוך באופן כללי ולחינוך מונטסורי בפרט. כמו כן הם מארגנים אחרי הצהריים חווייתיים  למשפחות וילדים על מנת לאפשר לילדים לחוות ולהנות מדרכי למידה ומשחק ברוח השיטה.

הגישה המונטסורית שפותחה ע"י דר' מריה מונטסורי, נועדה למקסם את הפוטנציאל הטמון בכל ילד על ידי למידה מעשית חוויתית ומותאמת אישית, בתוך מסגרת ברורה. הדבר מתאפשר בזכות עידוד הילד לעצמאות בכל תחומי החיים וקשר משמעותי בין הילד, לסביבה ולמבוגר המשמעותי. בבסיס הגישה עומדים עקרונות של כבוד ואמונה ביכולתו של הילד, טיפול עצמאותו וחופש בחירה. ביסוד השיטה מצויה ההנחה שילדים הם אוטודידקטים, הקליטה מהסביבה מתבצעת באופן לא מודע ומה שמניע את הילדים זה צורך פנימי ובחירה.

הרעיון שחדוות הלמידה תלווה אותם בהמשך חייהם. הסביבה המונטסורית מעוררת סקרנות, חקירה ולמידה ספונטנית של תחומי ידע מגוונים תוך הצלחה וסיפוק.

צוות ההורים היוזם: ״בעקבות מגיפת הקורונה, נחשפנו לחינוך המונטסורי המקדם עצמאות, כבוד לילד, למידה מתוך עניין והתנסויות. במהלך השנתיים האחרונות חינכנו את ילדינו ברוח הגישה וראינו כמה גישה זו מכבדת את הילד, מקדמת לחשיבה עצמאית מתוך עניין וסקרנות. חשוב לנו מאוד להמשיך את גישת החינוך הזו גם בהמשך.

בהמשך מתוכנן ערב חשיפה על גישת החינוך לכלל הורי העיר ובנוסף אנחנו מתכננים הפנינג עם פעילויות מונטסוריות לילדים. אנחנו נמשיך לעבוד קשה עד שיוקם בית ספר שמקדם את הגישה הזאתי במלא מובן המילה ולא רק משלב חלקים ממנה במהלך היומיום של התלמידים״ 

ראיון בגובה העיניים – עם ראש עיריית כפר סבא רפי סער

נירית סוקול -מסיקה
צילום -איקי "פוטו דינו"
עריכה : שלומי דודו

דור העתיד בסדרת ראיונות עם ראשי הרשויות של השרון והשומרון והפעם התארחנו בלשכתו של רפי סער
ראש עיריית כפר סבא.

ספיר דניאל וארבל נחום מבית הספר רמז, זיו אדלשטיין ואליאב נצר מחטיבת הביניים שרת, בשיח על תחנת הכוח, ההשלכות שלה, הזמנת דו"ח מהאלוף גיורא איילנד, למה דווקא ממנו? מה הוא חושב על הדו"ח? איך זה להיות ראש עיר ומה הוא הוא הכי אוהב בכפר סבא. ״אנחנו נלחם בזה בכל הכוח״.
בראיון שימיס לכם את הלב.

הקליקו כאן להצטרף לקבוצת המאבק בתחנות הכוח

תקציר הראיון (4 דקות)

הראיון המלאה: (13 דקות)

כיצד התחנה תראה מכפר סבא
המרחק של התחנוה מישובי השרון

תלמידות תיכונים בכפר סבא במיזם למען נשים במצבי אלימות

במסגרת יום הנשים הבינ"ל יפעילו תלמידות התיכונים נמ"ש מיזם גורג'ס למען נשים במצבי אלימות ונערות בסיכון.

במסגרת אירועי יום הנשים שיצוין השנה לראשונה בכפר סבא, ביוזמתה של יו"ר מועצת הנשים חברת המועצה עדי לוי סקופ תחת שם רבים, יתקיים בעיר מיזם התנדבותי ייחודי מקסים בהובלת נמ"ש (נערות מובילות שינוי בכפר סבא) שזכה לשם כולנו גורג'ס; במסגרתו תיערך התרמה של מוצרי קוסמטיקה וטיפוח עבור נערות במצבי סיכון ולנשים נפגעות אלימות שנמצאות במקלטים.

המיזם העירוני זכה לעידוד ותמיכה אדירה ממגוון גורמים עירוניים והינו בשיתוף עם מועצת נשים, יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, תוכנית המנטורינג באונ' ת"א, המחלקה לחינוך על יסודי באגף החינוך, החברה הסוכנותית ע"ש שושנה ופנחס ספיר, הרשות העירונית למאבק באלימות סמים ואלכוהול, אגף קהילה וחברה, מחלקת נוער ומנהיגות, אגף קיימות וחדשנות, מנחת נמ"ש, מחלקת רכב והדוברות העירונית.

קהילת המנהיגות "נערות מובילות שינוי", פועלת מעל עשור במטרה לעודד אקטיביזם בתחום קידום השוויון המגדרי. הקבוצות מורכבות מנערות תיכון ומתנהלות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי אחה"צ מונחות ע"י עו"ס פז ארבל, המתמקדת בלמידה חווייתית של תכנים בנושאי מגדר לצד עשייה בתחום.

בשנים מורכבות אלו, לצד משבר הקורונה העולמי, ובעיקר נוכח העובדה כי נשים הן הנפגעות העיקריות ממנו, פתחה הקהילה את שעריה למחזור נוסף של נערות מכלל מוסדות התיכוניים בעיר, שקיימו מפגש אחת לשבוע ומכוונות לפעילויות שיא לאורך השנה. במהלך המפגשים הנערות לומדות, משוחחות, יוזמות ומובילות שינוי בתחום השוויון המגדרי.

את המוצרים ניתן לתרום עד ל- 7 למרץ, בנקודות האיסוף: חטיבות הביניים, תיכונים, בית מועצת נשים ברחוב המייסדים 31, מרכז הנוער העירוני ברחוב דוד אלעזר 3, מרכז הצעירים בכפר סבא ברחוב גיבורי ישראל 4 – מתחם חצר השוק בקומה 2 ובמשרדי החינוך בעירייה.

נמ"ש מזמינות את הציבור לתרום מוצרי טיפוח שלא נעשה בהם שימוש, סגורים, בתוקף ושאריזתם תקינה לנקודות האיסוף בתיכוני בעיר ומשרדי העירייה ולהתנדב ביום האריזה. על המוצרים שיתרמו צריכים להיות סגורים, בתוקף, שאריזתם תקינה ושרשימת הרכיבים של המוצר כתובים עליו (שכן יש רגישויות ואלרגיות).

האוכלוסייה אשר תקבל את המוצרים, שיארזו באריזות בשימוש חוזר שיוצרו במיוחד עבורן, הן נשים בסיכון ממעגל הזנות או מערכות יחסים אלימות. מנשים אלו נלקחה השליטה על גופן ובאמצעות המארזים נוכל להעניק להן את יכולת השליטה והבחירה על גופן.

ביום חמישי, ה-10 למרץ, החל מהשעה 16:00, יוכל הציבור להגיע ולהתנדב ביום האריזה, בתיאום מראש.

יו"ר מועצת הנשים עדי לוי סקופ: "אנחנו נרגשות להשיק את מיזם גורג'ס בכפר סבא בשיתוף פעולה עירוני רחב היקף ומעורר גאווה. כפר סבא היא העיר הראשונה שתציין השנה את יום הנשים הבינ"ל ואין מתאים ממיזם זה כדי להביע סולידריות חברתית, הזדהות ושותפות עם מאבק הנשים הנפגעות במקלטים. אני מבקשת להודות מקרב לב לכל המובילות והשותפות/ים למיזם וקוראת לכך תושבי/ות העיר הגיעו ותרמו ציוד לנשים- כולנו גורג'ס".

עו"ס פז ארבל, מנחת קבוצות המנהיגות נמ"ש: "תדמיינו שאתן קמות בבוקר ונאסר עליכן למרוח קרם גוף ולהתיז בושם, אין לכן את הכסף לקנות את המוצרים האלה, תדמיינו נערה שקיבלה ווסת חודשית ונמנעת מלכת לבית ספר כי אין לה כסף לקנות מוצרי הגיינה בסיסית, עכשיו תחזרו למציאות ובואו נשנה אותה".

iframe scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://hod-hasharon.online/files/head-social.html" style="border: 0px solid black" width="600" height="180" frameborder="0">

נטע זקש, תלמידת תיכון גלילי במגמת משפטים, אקטיביטית בקבוצת המנהיגות נמ"ש: "אני רוצה שהפרויקט הזה יגיע לכולן וכולם: גברים, נשים, נערות, נערים ילדות וילדים בעיר שלי, כי לדעתי אין מספיק מודעות לאלימות כלפי נשים ובמשפחה. אנחנו תופסות את טיפוח הגוף ושימוש במוצרי הגיינה כמובנים מאליהם ולנשים ולנערות האלו זה בכלל לא אופציה. תדעי שאנחנו מאחוריך, לא שוכחות אותך".

טלי רונה, יועצת רה"ע לקידום מעמד האישה: "אחריות חשובה עבורנו לעסוק במיזם הזה. עוטפות את המנהיגות של המחר, נערות העיר תעסוקנה בהסברה ,אקטיביזם והתרמה של מוצרים למען נערות ונשים נפגעות אלימות ובסיכון, חשוב לנו לייצר נראות לנשים והנערות במיוחד עכשיו לקראת יום הנשים הבין-לאומי כי הן הסיבה לכל העשייה שלנו כל השנה. כולנו גורג'ס, תצטרפו."

בתמונה (קרדיט צילום דוברות): מימין עו"ס פז ארבל, מדריכת נמ"ש ומשמאל מעין אביטל, אקטיביסטית בנמ"ש.

תנו קצת אהבה ועזרה לבית אוהב

בין שטחים ירוקים לבתים פרטיים במושב סירקין נמצא בית מיוחד בית לנערים ונערות בסיכון 'בית אוהב'. בית שבו מתגוררים צעירים, עם סיפורים אישים לא פשוטים, חלקם נזרקו מהבית וגרו ברחוב, חלקם נפלו לסמים וחלקם אף היו קורבנות לאונס.

'בית אוהב' בכפר סירקין הוקם לפני שלוש על ידי אפרת לוי, לשעבר רכזת רווחה , לאחר שנחשפה לסיפורה של נערה בת 18 שנמצאה ברחוב עם תיק ונייד לאחר שהסיפור פורסם, קיבלה לוי פניות רבות מצד תושבים על צעירים ללא בית ומשם הכל התגלגל.

אפרת פתחה את הבית בשיתוף אנשי עסקים מהעיר. בתחילה היה הבית מיועד לנערות שהופנו על ידי עובדות סוציאליות. הבית היה פתוח מידי יום בשעות הבוקר והנערות קיבלו זכו לפינה חמה, ארוחת צהריים מנחמת ובעיקר אוזן קשבת.
בהמשך הבית עבר שיפוץ , נוספו בו חדרי שינה והוחלט שהנערות יישארו ללון במקום. הבית יכול לאכלס עד 25 נערים ונערות. גפן מדגישה כי כל מי שמתגורר בבית נקי ואינו משתמש בסמים.


"אני זקוקה בעיקר לעזרה כלכלית", היא אומרת, "לצערי יש אלפי ילדים שנמצאים ברחוב, מכל הארץ והם מגיעים אלינו מפה לאוזן. אני לא יכולה להגיד את המילה לא ולפעמים אני שמה להם מזרון על הרצפה, רק שתהיה להם פינה חמה, במיוחד שזה חורף וקר. יש לנו פה ילדים שעברו הטרדות מיניות, ילד שהרב שלו התעלל בו, ילדות שנאנסו.

יש להם הרבה עצב בנשמה ואני רוצה לראות אותם מחייכים. הם רוצים ללמוד, מבקשים לעשות בגרות ואני רוצה להגשים להם את זה".הבית מגייס תרומות כספיות וכן ציוד, בגדים, מוצרי מזון ומתנדבים. וישמח לקבל תרומת של מוצרי הגיינה מוצרי נקיון, הלבשה תחתונה ( גרביים, גופיות) תווי קניה וכו.

ניתן להעביר תרומות לכתובת

בית אוהב
האילנות 37
כפר סירקין
או לביט 0502336644

מה החלום שלך?
"לראות את כולם מאושרים, מסודרים, נשואים עם משפחות וילדים, באים לבקר אותי עם הילדים שלהם".

עגלת הפלאים

נירית סוקול -מסיקה

מכירים את זה שיש לכם בבית מוצרים שיצאו מכלל שימוש ועדין במצב טוב? קבלו אייטם מדהים על שינוי שמחוללת עגלת סופר קטנה שכבר מתגלגלת לערים נוספות בארץ. אייטם שיחמם לכם את הלב.
"העגלה" הוא מייזם שמוביל עמיר דוידי יזם חברתי מהוד השרון ומי שמנהל את קבוצת הפייסבוק הארצית
"The Face of Israel" (הפנים היפות של הישראליים).

עמיר דוידי

איך הכל התחיל ?
״כשעברנו דירה לפני שנה מצאתי את עצמי עם שלל פריטים לתרומה שלא היה לי היכן לתרום אותם. אני לא איש שיווק ואני מאד מעריך אנשים של מתן בסתר. אני מאמין שנתינה לאחר היא דבר שממלא אותך ושזה כלל גדול בתורה שלי, ומצד שני גיליתי שאנשים מאד רוצים לתרום, אבל הלוגיסטיקה מקשה עליהם. אין להם כוח להגיע לנקודות האיסוף ולהניח את התרומה ואז החלטתי לעשות ניסוי חברתי, מאחר ואני תושב העיר הוד השרון, התחלתי בעיר שלי, בסביבה שלי.

השגתי עגלת סופר שקיבלתי מאחת הרשתות הגדולות הנחתי אותה בבניין שאני מתגורר בו והוספתי שלט שתושבים ידעו מה אפשר לתרום ולמי במקביל שלחתי הודעה בקבוצת הווצאפ של הבניין על העגלה שהונחה בחזית הבניין ושבכל שישי יש פינוי של עגלת התרומות שנתרמות לעמותות שונות ("חיילים של זהב" , ויצ״ו , הוסטלים שיקומיים ועוד ועוד …)


התוצאות לא איחרו להגיע העגלות התפוצצו מתכולה ,ושהעגלות היו מלאות בכל טוב בחרנו 3 עמותות להם נתרום את השלל וחוזר חלילה. וככה עוד ועוד בניינים, בתי ספר, מסעדות נוספים הצטרפו למיזם. מסתבר שזה מדבק אנשים שרוצים לתת אבל הם תורמים אסימפטומטים, הם צריכים עזרה והנה כאן אנחנו מביאים להם את העגלה עד פתח הבית.


המיזם הזה ממלא אותי באושר וכל פעם שאנחנו מפזרים עגלה נוספת אני נרגש.

בית ספר רמות מציג: משנכנס אדר מרבין בשמחה

נירית סוקול -מסיקה

בית ספר רמות לקח את חודש אדר צעד אחד קדימה ויצא איתו לרחובות לשמח עוברים ושבים שמתגוררים בשכונת גיל עמל.

iframe scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://hod-hasharon.online/files/head-social.html" style="border: 0px solid black" width="600" height="180" frameborder="0">
רחוב קיבוץ גלויות המקושט

מי שפוסע ברחוב קיבוץ גלויות יכול להתמוגג מיצירות האומנות שמקשטות את הרחוב.
במסגרת ראש חודש וברוח תקופת הקורונה תלמידי בית הספר עיצבו וקישטו כרזות ברוח פורימית. על הכרזות תוכלו למצוא איורים בנושאים: שמחה, סליחה ומסכה. ״אין מקום לעצבות״

הדס גדעוני מנהלת בית הספר רמות:
״משימות ויצירתיות הן חלק מהדרכים לשמור על שגרה והתמדה בבית ספר ברוח התקופה המאתגרת הזו.
לקחנו את זה הנושא ברצינות ויזמנו מגוון פעילויות צבעוניות ומשמחות לכל תלמידי בית הספר. אין ספק שהדרך הנכונה לשמור על שפיות היא לנסות ליהנות מהדברים הקטנים."

תלמידי בית הספר מקשטים ונהנים

תעודות – מדו"ח של מספרים לחוויה של למידה

מחצית ראשונה מסתיימת – חלוקת תעודות

נירית סוקול -מסיקה (MA בחינוך)
טור דיעה אישי

כולנו זוכרים עוד מימי בית הספר היסודי שלנו ט"ו בשבט הוא החג המחלק את שנת הלימודים לשני חצאים ומשמע הדבר- חלוקת תעודות.
במובנים מסוימים, התעודה מתיימרת לגלם את מה שהתלמידה והתלמיד חוו לאורך שנת הלימודים, ולבטא את ההערכה של מוסד בית הספר כלפיהם.
ההורים, התלמידים והצוות החינוכי נוטים לייחס לתעודה ערך רב, הצצה אליה מאפשרת להביט באופן ביקורתי אל דרכי המדידה שלנו, אל מה הדברים שחשוב לנו למדוד ולהעריך.

זו תקופה דרוכה ומתוחה לכל הצדדים. בטח ובטח לתלמידים ולתלמידות שיש להם קושי, שההישגים הרשמיים שלהם לא עומדים ברף שהם או אחרים הציבו. משפטים כמו: "אני מאוכזב/ת מעצמי", "אני אף פעם לא מצליח/ה", "אין לי כוח לבולשיט הזה יותר" הם משפטים שפעמים רבות נאמרים. לפעמים בקול רם ולפעמים פנימה.

"DSC_8784" by U.S. Army Garrison – Miami is licensed under CC BY-NC 2.0

ואני, אני מודה ומתוודה לא אהבתי אף פעם את היום בו מחלקים תעודות.
תמיד הרגשתי שהתעודה היא מסמך נייר סטנדרטי ושבלוני שמשרד החינוך מכריח את המורים לכתוב. התעודה הזו שכתוב בה כל מיני מספרם 70-80-90 מעולם לא איפשרה לבן הקטן שלי ( בן 8) לחגוג את ההצלחות האמיתיות שלו בבית הספר או לפחות את התהליכים שהוא עובר וסביר להניח שעוד יעבור.

אני באמת ובתמים חושבת שכל ילד צריך לכתוב את התעודה לעצמו וצריך להיות כתוב בה:
מה למד?
מה חווה?
ממה התרגש?
ממה חשש?
מה העציב אותו?
מה הרגיז אותו?
ובעיקר במה הוא גאה.

"DSC_8919" by U.S. Army Garrison – Miami is licensed under CC BY-NC 2.0.


ולכן בכל מחצית שהוא חוזר הביתה עם תעודה אנחנו בעיקר חוגגים את ההצלחות שלו ומחכים לו עם קופסאת פינוקים
ומזכירים לו תמיד כמה חשוב להיות :ידידותי, נעים הליכות, קשוב, אוהב, חברותי, אמפתי, והכי חשוב מאושר.


כי אלה הדברים הכי חשובים בחיים וכי בתעודה נכתבים מילים על מה שמקבלים במבחנים ובמחברת ועד שיבוא היום שיכניסו למערכת השעות לימוד במקצועות כמו : מדעי הלב והאושר שמחה ,רגשות ,שירה, אהבת חינם, חלומות וחתירה לאחדות אני מזכירה לו תמיד שבאהבה, קבלת השונה, צדק ויושר הוא נבחן כל דקה.

מוקדש לבני הקטן גלעד (גולי ) ולכל הילדים הקטנים והמקסימים שיחזרו הביתה עם תעודה בימים הקרובים.

אריק ללא הפסקה

נירית סוקול -מסיקה 

אריק אדיב אחת מהדמויות הבולטות בעיר, מי שהיה בכל מקום בשנים האחרונות בראיון פתוח אחד על הילדות במגדיאל, שירותו הצבאי, המוות של ליאור שי, איחוד מועדני הכדורסל, הפרחת שמועות וחלומות.

זכרונות ילדות

גדלתי בשכונת מגדיאל למשפחה חמה יחד עם ארבעה אחים ואחיות, אבא איש צבא ואמא עקרת בית, בית אוהב ונעים. בגיל 9 התחלתי לשחק כדורסל ומאז לא הפסקתי. לשמחתי זכיתי להיות חלק מהמחזור הראשון של מגמות הספורט בחטיבת הביניים הראשונים ומשם היישר לתיכון מוסינזון.

האימונים בשעות אפס בתיכון, אפילו בשעות מינוס, ההתמודדות עם לחץ, התחרותיות, המאמן, האימונים, משברים, משמעת ועוד עיצבו אותי כילד ולמעשה משפיעים עלי עד היום ,מבחינתי הכדורסל זו מתנה לכל החיים. לאחר שלוש שנים של שירות צבאי כלוחם הקמתי קבוצת כדורסל מקומית יחד עם חברים ולקחנו חלק במשחקים של איגוד הכדורסל בליגה ג', תוך שנתיים עלינו שתי ליגות והיינו שם במשך עשר שנים.

״יחדיו״ – פרויקט חייו

לפני 13 שנים הקמתי את פרוייקט "יחדיו", פרויקט שמטרתו עידוד והכנת בני ובנות נוער לשירות משמעותי לצה"ל. מסגרת "יחדיו" היא מסגרת בוטיקית שפועלת בהוד השרון ומעניקה לבני הנוער את המעטפת הכי טובה והכי מאתגרת לפני יציאתם למסע האמיתי של החיים (גיוסם לצבא).

רובם מגיעים אלינו בכיתה י׳ ונשארים עד כיתה  י ״ב. המסגרת מכילה הכנה פיזית והכנה מנטלית, אנחנו משלבים בין השניים ומציידים את בני הנוער בארגז כלים שילווה אותם לכל החיים ולא רק בשירותם הצבאי. 

אריק אדיב יחד עם סגן ר'

המסגרת כוללת הרצאות עם אנשי מפתח בחברה הישראלית, שרים ,חברי כנסת, אנשי צבא בכירים ספורטאים מצטיינים, סדנאות ועוד … כיום בוגרי/ות המסגרת משרתים/ות בכל יחידות צה"ל טייס/מטכ"ל/שייטת/8200 ועוד. אחד הנתונים שאני הכי גאה בו הוא שמעל 90% מהבוגרים/ות שלנו מגיעים לתפקידי פיקוד.

ליאור שי ז״ל

כשנתיים לאחר הקמת פרויקט ״יחדיו״ קרתה תאונת מסוק היסעור ברומניה בה מצאו את מותם 6 אנשי צוות אוויר וקצין רומני. בן הנופלים היה ליאור שי ז"ל תושב העיר וחבר.

מזל ומוטי הוריו של ליאור ז״ל עם חניכי יחידיו מתחת לתמונה

את ליאור הכרתי דרך חבר משותף והיינו מבלים המון יחד. כל מי שהכיר את ליאור לא היה יכול להיות אדיש לנוכחותו לליאור היה שילוב נדיר של חוכמה, צניעות ודרך ארץ יחדיו. עם נפילתו היה ברור לי שארצה להנציח אותו בדיוק כמו שהוא היה-חי, הכי חי שיש, הוא  אהב לטייל, לסייע לכל מי שזקוק  והיה לי חשוב לשלב את זכרו בתוך מסגרת "יחדיו". 

כמה חודשים לאחר מותו פניתי להוריו וביקשתי את אישורם לקרוא לחניכי יחדיו על שמו, מאז כל מחזור שמסיים נקרא "צוות ליאור". הם לומדים את סיפור חייו, מלווים את המשפחה והמשפחה אותם. מזל ומוטי, הוריו של ליאור מגיעים לטקסי סיום של הבוגרים, לוקחים חלק בטיולים ובמסעות של החניכים ואנחנו שמחים שהם חלק ממשפחת ״יחדיו״. 

קהילה

״ממני תראו וכן תעשו", אנחנו דורשים מהחניכים/ות את מה שאנחנו דורשים ונותנים מעצמנו, כחלק מקו מנחה זה, אנו מקבלים אלינו כל מי שמעוניין/ת למצות את הפוטנציאל שלו/ה ומוכנ/ה לצאת מאזור הנוחות שלו/ה ורוצה  לקחת חלק.

למרות שהוד השרון נחשבת לאוכלוסיה עם מצב סוציו אקונומי גבוה, עדיין יש בעיר לא מעט משפחות שמתקשות להתמודד עם יוקר המחייה וזקוקות לסיוע כלכלי. מעל ל10% מהחניכים שלוקחים חלק במסגרת "יחדיו" אינם משלמים עבור הפעילות. כחלק מהפרויקט הם לוקחים חלק בתרומה לקהילה החל מאיסוף מצרכים למשפחות מעוטות יכולות ועד חלוקת מזון בחגים. 

חניכי יחדיו מכינים משלוחי מנות למשפחות מעטות יכולות

כדורסל זו אומנות

לפני כשנתיים הקמתי את מועדון הכדורסל "הפועל הוד השרון", מתוך רצון לתת לילדי/ות העיר את המענה המקצועי והחברתי הטוב ביותר שיש. 

לאחר המון מאבקים ומעורבות של לא מעט גורמים המצב הגיע לנקודה בעייתית בה שחקנים/ות רבים נשארו ללא פתרון הולם. לאחר אין ספור שיחות עם ראשי מועדון מכבי הוד השרון וגורמים בעיריית הוד השרון קמה לה אפשרות של איחוד המועדונים.

במהלך חודש אוגוסט חתמנו על הסכם איחוד המועדונים. המצב אליו נכנסתי היה מורכב. לא מעט חילוקי דעות וחבלי לידה לא פשוטים כיאה לכל בייבי חדש. הגעתי למועדון בסוף אוגוסט שכבר רוב אנשי המועדון נבחרו ע"י צוות ההנהלה הקודם, הסכמים עם ספקים כבר נחתמו ולכן היכולת לבצע שינויים הייתה מצומצמת ומוגבלת מאד.

עם הזמן אנו למדים אחד את השני וכבר מתחילים להרגיש את השינוי באוויר. הדרישות שלי מהמאמנים, ומכל שאר אנשי המועדון הן גבוהות. אנחנו מקיימים השתלמויות מאמנים, מפגשים והמון שיח. חיים את השטח, זמינים לכל השחקנים וההורים.

הפרחת שמועות

כמו בכל עיר גם בעיר שלנו מסתובבות  ״נשמות טהורות״. חשוב לי להדגיש: לא נכנסתי לאיחוד משיקולים כלכליים. במועדון של הפועל השקעתי עשרות אלפי שקלים, אם הייתי ממשיך ללא האיחוד הייתי משתכר היום משמעותית יותר. מי שמכיר אותי יודע ששיקולים כלכלים אינם בסדר עדיפות עליון אצלי, לאורך השנים ויתרתי על  לא מעט הצעות עבודה טובות ומתוגמלות כלכלית. 

אני מכוון מטרה ואליה אני שואף להגיע. המצפן הערכי – חינוכי הפנימי שלי מאוד ברור לי, אני מקבל החלטות שמשרתות את דרכי. יש אנשים שחושבים שאני צריך להיות לוחם ופחות סימפטי, אבל זה לא אני. 

 לפני מספר חודשים קיבלתי הצעה להיות העוזר האישי של סגנית ראש העיר כנרת אלישע כהן, לאחר שיחה טובה וחברית ביננו החלטנו שהדבר לא נכון לי. גם פה היו מספר נשמות טהורות שניסו לעשות עלי ועל כנרת סיבוב פוליטי והפיצו שמועות שקיבלתי את תפקיד המנכ״ל כדי להוריד אותי מתפקיד פוליטי. 

פוליטיקה מקומיות כרגע לא בסדר העדיפויות שלי אבל אני לא פוסל את האפשרות שביום מן הימים אולי אקח בה חלק מתוך רצון להביא שינוי לעיר שאני כל כך אוהב. עיר שגדלתי בה עוד כשהייתה חצי מושב, הייתי שמח לראות בה את הירוק והפתוח נשמר, לחזק את הקהילתיות , להשתמש בהון האנושי שיש בה ולהפוך את העיר הזו לאבן שואבת ולא רק מבחינה נדל״נית.

חלומות

איפה נראה אותך עוד 5 שנים? 

אני חולם להקים מכינה קדם צבאית. ארצה להיות במקום בו אוכל להשפיע על החברה להיות טובה יותר. הפתרון לרוב הבעיות שאנחנו נתקלים בהן במדינה מתחיל ומסתיים בחינוך. חינוך הוא המשאב הכי יקר וחשוב שיש לטפח והנוער הוא דור העתיד שלנו. המוטו שלי הוא "החושב לדורותמחנך אנשים" וכך אני פועל ביום יום. 

עברו תחתי מאות רבים של חניכים/ות ועשיתי כל מאמץ "לגעת" ולהשפיע על כולם ולהפוך אותם לאנשים טובים ורגישים לסביבה. אני קם בבוקר עם חלומות ואני עובד קשה להגשימם. 

ירוק בעיר – על חקלאות עירונית בהוד השרון

נירית סוקול-מסיקה

אם גם אתם מחוברים לסביבה ולטבע ומודאגים ממשבר האקלים העולמי, האייטם הזה הוא בדיוק עבורכם.
בתיכון מוסינזון פועלת מגמה לימודית מיוחדת – מגמת קיימות וחקלאות מגמה בגישה שונה וייחודית.

כאשר מדברים על הצפיפות הגדלה בערים ועל תהליכי העיור המואצים אשר מתרחשים בכל מקום על פני הכדור שלנו, שב ועולה תחום החקלאות עירונית (Urban Farming) כחלק מהפתרונות האפשריים ליצירת ערים 'ירוקות' וברות קיימא. לא מדובר כאן בטרנד חולף אלא בשינוי גישה ממש בנוגע לאופן שבו אנו מייצרים את המזון שלנו ולאופן שבו אנחנו מעצבים את הערים שלנו.

במגמת חקלאות עירונית וקיימות בכפר הנוער מוסינזון עוסקים בזה בדיוק.
כפר הנוער, אחד מבין 46 הפועלים בישראל, מסגרת חינוך ייחודית: כוללת בתוכה תיכון, פנימיה ומשק חקלאי מתקדם ללמידה במרחב פתוח.


במשק החקלאי – מתנסים.ות התלמידים.ות בהיכרות עם מתקני גידול מותאמים לחיים בעיר: מטבח לימודי מאובזר – מערכת ביוגז, מערכת מים אפורים, קירות וגגות ירוקים, פירמידות גידול, מערכות הידרופוניות ואקוופוניות, שיטות מגוונות לטיפול בפסולת.


וכל זה בשיטת הלמידה מבוססת פרויקטים (project based learning)- מקדמת למידה פעילה ומשמעותית ונפרדת משינון ידע לטובת הצלחה במבחנים.


תהליכי פיתוח התבוננות ביקורתית, חיזוק תחושת מעורבות ומוטיבציה להשפיע לטובה על העולם.
מתנסים בחשיבה רצינית ומעמיקה על בעיות בתוך ומחוץ לבית הספר,פוגשים.ות אתגרים מפרים לפיתוח מיומנויות מהותיות לחיים במאה ה21: עבודה יעילה בצוותים, פרזנטציות בפני מומחים.ות, פיתוח מוצר או תזה הפותרת בעיה אמיתית מהעולם הקרוב אלינו, נתינה וקבלת משוב, עמידה בלוחות זמנים, אקטיביזם עם אימפקט.
התפקיד המכריע שבני נוער ברחבי הארץ והעולם לוקחים על עצמם בקריאה לשינוי מדיניות, קבלת החלטות ונקיטת הפעולות ההכרחיות לטובת שינוי, לפי דרכה של גרטה תונברג ויעדי האום לפיתוח בר קיימא.


מפגש אחה"צ קבוע בעיר – בגינות הקהילתיות, עם עסקים מעודדי קיימות, סיור פסולת עירוני ועוד.
ניתן דגש לגבי תזונה בת קיימא: מעודדים תהליכים להגביר את המודעות, לשאול שאלות לגבי ההרגלים שהפכו מובנים מאליהם ושההשלכות ההרסניות שלהם הולכות ומתבררות. מה אוכלים? מהיכן הגיע האוכל? איך גודל? איזה תהליכים עבר? איך הוא משפיע על הגוף שלנו? על הסביבה שלנו? בהווה ובעתיד? ומתוך התשובות הקשות המתגלות – מתגבשות אפשרויות אלטרנטיביות,שיש בהן פשטות, שמחה, יופי, הרבה בריאות ומינימום פסולת ונזק לסביבה.

לכבוד חג האילנות:
תלמידי.ות מגמת חקלאות עירונית וקיימות בכפר הנוער מוסינזון ממליצים.ות לכן.ם תושבי.ות הוד השרון על כמה צעדים קטנים להרבות את הירוק בשגרה:

גינה קהילתית בהוד השרון
גינה קהילתית בהוד השרון


✅ ״מי שלא מביט – מפסיד את כל היופי" – העמיקו את ההיכרות עם הצמחים שאיתם אנחנו חולקים את המרחב העירוני: בעת הליכה שווה להקדיש תשומת לב – לעץ צאלון גבוה עם פריחה משגעת, לשיח רוזמרין ריחני שאפשר לקטוף ולשלב בירקות האפויים של ארוחת הערב, לעץ תפוזים קטנים או גדולים שאפשר לקטוף ולאכול מיד ועוד ועוד

גדלו צמחים בעצמכם.ן – בכל דרך בכל מיכל, במרפסת קטנה, על אדן חלון במטבח – צמחים לתה ולבישול. הדרישות שלהם – צנועות מאוד והמתנות שנותנים – נדיבות מאוד.

✅ התעניינו לגבי גינה קהילתית בשכונה שלכן.ם – אולי רק לעבור ולהתעדכן מה גדל בעונה על כל שלבי ההתפתחות שלו, אולי להשתתף בפעילות שבועית בגינה ואולי לאמץ חלקה ולטפח אותו. בהבטחה – הירקות שתגדלו בעצמכם.ן יהיו טעימים ומזינים מכל ירק שתקנו בסופר.

בברכת ט"ו בשבט ירוק ובריא על כולנו.

שגרת קורונה שמחה בבית ספר בגין

נירית סוקול-מסיקה

כבר תקופה ארוכה שתלמידי בתי הספר במצב של בלבול וחוסר אונים, ההקלות אמנם עוזרות, אך הן לא ממש עושות סדר בכאוס. אנו בימים שכולנו עומדים בפני אתגר משמועתי שדורש משאבים. הרבה מכיתות הלימוד החליפו מסכי המחשב בבית, ואת החיבור האישי החלפנו בחיבור וירטואלי.

צוות המורים

הנהלת בית הספר בראשות המנהלת ספי זלצמן, צוותי החינוך והנהגת ההורים בבית הספר "בגין" החליטו לצאת מהקופסא וגם קצת החוצה לאוויר הפתוח, והפעילו את התלמידים בפעילויות שכולן כיף והנאה, והכניסו קצת שמחה והיגיון בתוך כל השיגעון.

יוליה קורס יו״ר הנהגת הורים:
בתוך התקופה העמומה והמעורפלת, אנחנו מנסים להאיר לקהילה שלנו את הצורך באנושיות וחיבוריות, בית ספר הוא בית לקהילה, לערבות הדדית, לאכפתיות ולרגעים מחוברים. נתינה ויכולת לראות את האחר ולהגביר את הטוב. החלטנו שזאת תהיה השגרה שלנו בתוך אי השגרה.


התלמידים עושים דברים להגברת האושר השיתופי, הם ייפו את הכניסה לבית באמצעות אבני רגשות. במהלך השבוע הרכזת החברתית וסגנית המנהלת הילה קיטאי ערכו פעולה יצירתית של הלבשה צבעונית לעצים וכך הכניסו צבעוניות לבית הספר.
התלמידים חגגו יום הולדת ליוסי השומר

חוגגים ליוסי השומר

האהוב, הכינו עבורו שלטים וריגשו אותו.

זאת תוצאה של חינוך לרגישות שכה מפליאה לעשות ספי מנהלת בית הספר . בעזרת שיעורי מיינדפולנס אנחנו מעניקים לילדים רגש וחיבור לגוף. הקורונה הפכה אותם למאוד תגובתיים וזה עוזר להם להיכנס פנימה אל תוך עצמם במיוחד בימים של חוסר וודאות.
אנחנו ערבים לרווחה נפשית צוות המורים, שעליהם עוברים ימים מאוד לא קלים, ניווט בין הילדים שבכיתה לאלו שבבית, הם צריכים להיות קול מרגיע ובוטח להורים – כל אלו לא נעלמים מעיננו.
המובן מאליו בכלל לא מובן מאליו בעיננו.


לכן, קהילת הילדים וההורים בחרה להתכנס, לתלות שלטים מרגשים, להעניק פרחים לכל איש צוות ובעיקר לומר שאנחנו מלאי הודיה והוקרה כלפיהם. אנחנו בונים את חברת המחר, ילדים שותפים לעשייה וזה נפלא לראות שיש ערכים של נדיבות, אכפתיות ורגישות כלפי האחר. משימות ויצירתיות הן חלק מהדרכים לשמור על שגרה והתמדה בבית ספר.

רבות דובר על הלימונים שקיבלנו בתקופה האחרונה ועל הצורך לעשות מהם לימונדה אין ספק שבבית ספר בגין עמדו במשימה נפלא.


דילוג לתוכן