דו"ח האלוף במיל גיורא איילנד: הליך אישור תחנות הכוח בשרון רקוב, אין צורך בהן

נירית סוקול-מסיקה, רם אגמון, יעל בנט-מאיר

בקרוב תעלה להצבעה בממשלה, החלטה על אישור 3 תחנות כוח. שתיים מהן באזור השרון: אחת צמודה לכפר סבא והשניה בצמוד לראש העין. האלוף גיורא איילנד בחן את הליך אישור התחנות ואת הצורך בהן. המסקנות שלו צריכות להדאיג כל אזרח במדינת ישראל. 

האלוף במילואים גיורא איילנד- צילום Kai Mörk

גם אתם בטח שואלים את עצמכם  מדי פעם, איך יכול להיות שעושים  דברים כאלה במדינה שלנו. איך בונים עיר שלמה ולא מחברים אותה לכביש שעובר צמוד אליה כמו שקרה עם חריש? איך יכול להיות, שהפקקים הולכים ונעשים גרועים יותר יותר? מה קורה כאן עם התכנון?

תושבי השרון יודעים שהאיזור שלנו הוא מאוד עמוס. לא סתם אנחנו נקראים "המותניים הצרים של המדינה". בין ההר לבין הים, יש סה"כ 15 קילומטרים, וכל התשתיות הלאומיות עוברות כאן, מדרום לצפון וממערב למזרח. מהמוביל הארצי, דרך כביש 6, קו 400 של חברת החשמל, מסילת הרכבת בחוף והמסילה המזרחית. מכאן גם יוצא מוביל ירקון נגב המספק מים לדרום, ומלמעלה מרעישים המטוסים של נמל התעופה בן גוריון. הוספת תחנות כוח תעמיס על הסביבה ועלולה גם לפגוע בבטיחות של התשתיות האחרות. 

עיריית כפר סבא פנתה אל האלוף במילואים גיורא איילנד. איילנד כיהן כראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון בצה״ל. לאחר מכן, שימש כיו״ר המטה לביטחון לאומי. איילנד הינו בעל ידע נרחב בתחומי מינהל וביטחון ומהווה אסמכתא מקצועית במגוון רב של נושאים אסטרטגים. איילנד התבקש לבדוק את האופן שבו התקבלו ההחלטות הנוגעת להקמת תחנות הכוח הענקיות. מסקנותיו הנחשפות כאן לראשונה מרעישות. 

iframe scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://hod-hasharon.online/files/head-social.html" style="border: 0px solid black" width="600" height="180" frameborder="0">

איילנד סוקר את האופן שבו מתקבלות החלטות ברמה האסטרטגית במדינת ישראל. הוא מתחיל בתיאור אופן העבודה של הגופים האחראים על תכנון תשתיות לאומיות. בפרט, הוועדה הלאומית לתשתיות לאומיות, (ות"ל). הגוף שאמור לאשר פרויקטים של תשתיות לאומיות כמו תחנות כוח. במקרה של תחנות הכוח, הבעייתיות באופן העבודה של הוועדה נובע מכך שהיא מאשרת תוכניות שקודמו על ידי היזמים. 

באמצעי התקשורת קיימת כבר ביקורת על התחומים שבהם הדו"ח נוגע, אך זאת הפעם הראשונה בה מפורסם דו"ח בו מפורט תהליך קבלת ההחלטות ונחשפים הפגמים בשיטה. זהו דו"ח מרתק המתאר כיצד ישראל איבדה את השליטה על עתידה ועל איכות החיים של אזרחיה. הדו"ח לא חוסך במילים קשות ומי שקורא אותו יכול להרגיש מבעד לשורות עד כמה המצב הנוכחי כואב לאלוף איילנד ומסוכן לכולנו.

בכל ארגון עסקי, בצה"ל, ברשויות מקומיות, ישנו גוף האחראי על הראיה האסטרטגית. על קביעת מדיניות כללית, שממנה ההחלטות נגזרות. אופן הפעולה של הות"ל הוא שונה, כי אינה מגדירה יעדים, אלא מאשרת מיזמים שכאשר הם מגיעים לות"ל עברו כבר תהליכי בדיקה ארוכים ויקרים. עד לשלב זה אף אחד לא טורח לבדוק האם בכלל יש צורך במיזם ואין החלטה מטעם המדינה כיצד היא רוצה שיהיה בנוי משק האנרגיה שלה. 

כיום, קיימים בישראל שני מסלולים להקמת תחנת כוח.  הראשון, בהתאם לצרכים שהמדינה הגדירה, בבדיקות וסקירה מיטבית של הצרכים והמיקומים בהם ישראל זקוקה לתוספת. והשני, מסלול עוקף תכנון, שפועל בעקבות החלטת ממשלה מאפריל 2017. מסלול בו הכשירה מחדש את המסלול היזמי ולמעשה וויתרה על זכותה להחליט, תוך העברת היוזמה לתאגידים.

תהליך אישור התחנות פגום מהיסוד מאחר שהיוזמה להקמת התחנות אינה מבוססת על האינטרס הלאומי אלא על תהליך בו פתחו יזמים, אי לכך, צריך לבדוק האם בכלל יש צורך בעוד תחנות כוח מופעלות בגז. גם הנושא הזה נבדק והמסקנה מהדו"ח היא שאין צורך בתחנות שכאלו. 

למה כדאי ליזמים להקים תחנה שאין בה צורך? משום שהמדינה מתחייבת לרכוש מראש חשמל בהיקף מסוים, זאת על מנת לשמר את הזמינות של התחנה. כך היזמים מנצלים הן את כספי המיסים, הן את משאבי הטבע וגם פוגעים בבריאות התושבים. 

הקמת תחנות כוח חדשות מבוססות גז עומדת בניגוד להתחייבויות הבין לאומיות של ישראל להפחית את פליטת גזי החממה שלה ולהתבסס יותר על מקורות אנרגיה מתחדשים. ככל שישראל תגדיל את התלות שלה בגז, כך גם תקטן המוטיבציה שלה לעבור לאנרגיות מתחדשות. 

הקמת תחנת הכוח שגויה לא רק מבחינה התהליך ומבחינה כלכלית וסביבתית. המיקום שנבחר להקמת התחנה מסוכן מבחינה ביטחונית אסטרטגית בשל הקרבה לגדר ההפרדה ולתשתיות לאומיות אחרות. המסקנות העולות מהדו"ח צריכות להטריד כל אזרח במדינה.

להורדת הדו"ח המלא – האלוף במילואים גיורא איילנד בנושא תחנת הכוח סבא תת"ל 91

הנקודות העיקריות:

  • פגיעה קשה בבריאות הציבור בשרון ובשומרון. 
  • סיכון לזיהום אספקת המים למדינה ונזק סביבתי.
  • פגיעה בשטחים פתוחים וביכולת ההתרחבות של ישובים באיזור.
  • סכנה ביטחוניות ובטיחותית במיקום אסטרטגי. בשל הקרבה לעורקי תחבורה ראשיים. 
  • פגיעה תחבורתית לתושבי השומרון – השטח לתחנה מיועד למחלף.

אסור לנו לשב מהצד, זה הזמן להצטרף למאבק. 
אם תאושר התחנה – היא תהיה בכיה לדורות עתיד שחור לשרון ולשומרון – ילדינו ונכדינו לא יסלחו לנו!

תגובת ראשי הרשויות באיזור:

רפי סער, ראש עיריית כפר סבא: "אנחנו פועלים כבר חודשים ארוכים להוביל לביטול ההחלטה שאם הייתה מתקבלת הייתה מהווה בכייה לדורות. אני מברך את האלוף (במיל') גיורא איילנד שבדו"ח שהוציא תומך בנו במאבקנו, על ההחלטה החשובה לבטל את תחנת הכח ריינדר, וכך להציל את מדינת ישראל מפגיעה חמורה. נוסיף להיות שותפים ככל יכולתנו באינטרס החשוב של ייצור אנרגיות ירוקות, דרך ייצור חשמל ירוק ואנרגיה סולארית ולא באמצעות תחנות כוח מזהמות שהגיע זמנן לעבור מן העולם".

אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון: ״הקמת תחנת כוח בלב האוכלוסיה בשרון תסכן את בריאותם של חצי מיליון תושבים, ותהווה גם פגיעה סביבתית וסכנה ביטחונית חמורה עם מיכלי סולר עצומים במרחק מאות מטרים מקלקיליה.
בעוד הממשלה קבעה בהחלטה 465 מדיניות ויעדים למעבר לאנרגיות מתחדשות, במטרה לצמצם את פליטת גזי החממה, המליצה מליאת הות"ל על הקמתן של תחנות כוח חדשות ומזהמות המונעות בגז ובסולר.
זוהי פעם ראשונה בהיסטוריה של ישראל שהמדינה מפקידה או אולי מפקירה את תכנון התשתיות הלאומיות בידי יזמים פרטיים, ומתחדדת התחושה שאינטרסים כלכליים עולים על טובת הציבור.
אנו, 18 ראשי הרשויות בשרון ובשומרון, מאוחדים וקוראים לממשלת ישראל שלא לאשר את הקמת התחנות בשרון ולקדם יצור חשמל באנרגיות מתחדשות, כפי שהתחייבה. יש לעצור לחלוטין את התכניות להקמת תחנות הכוח המונעות בגז למען תושבי השרון והשומרון והדורות הבאים״

דרוויש ראבי, ראש מועצה מקומיות ג׳לגו׳ליה: ״התהליך הזה מנוגד להחלטה של משרד הפנים, יפגע בהתרחבות העתידית של ג׳לגוליה צפונה. התהליך נוגד את החלטת השר, לצערנו יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. הותל מתעלמים מהחלטות ועדות ושרים הקשורים לעתיד ישובים"

שי רוזנצוויג, ראש מועצת אלפי מנשה: לצערי החששות שלי לגבי תהליך קבלת ההחלטות בעניין הקמת תחנות הכוח בפאתי כביש 55 ובקסם התאמתו עם קריאת הדוח המפורט והמטריד של האלוף במיל איילנד. לצערי נראה כאילו אינטרס ההון משפיע על השלטון, לא ייתכן שכנגד כל הגיון וצורך ייבנו מתקן מזהם ורגיש בצמידות לקלקיליה! אנחנו לא ניתן לדבר הזה לקרות, לא על חשבון בריאותינו ובריאות ילדינו, אני קורא לשרים לפעול לביטול הקמת התחנות החדשות ולקדם הרחבות תחנות כוח קיימות ומעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת כמו שעושים בכל העולם!

יגאל להב, ראש מועצה מקומית קרני שומרון: ״הדו״ח מציג את חוסר המשילות של המדינה באסטרטגיית ארוכת הטווח ולאותו וואקום משילותי נכנסים בעלי ההון ובעלי האינטרס הפרטי לצערנו במקום להתעסק בלעודד אנרגיה ירוקה אנו מוצאים את עצמנו נאבקים באנרגיה מזהמת. עצם בבניית תביא להרס עורק התחבורה המערבי העיקרי של השומרון מחלף כביש שש ו55״

לאתר האינטרנט של המאבק

לקבוצת הפייסבוק של המאבק

תעודות – מדו"ח של מספרים לחוויה של למידה

מחצית ראשונה מסתיימת – חלוקת תעודות

נירית סוקול -מסיקה (MA בחינוך)
טור דיעה אישי

כולנו זוכרים עוד מימי בית הספר היסודי שלנו ט"ו בשבט הוא החג המחלק את שנת הלימודים לשני חצאים ומשמע הדבר- חלוקת תעודות.
במובנים מסוימים, התעודה מתיימרת לגלם את מה שהתלמידה והתלמיד חוו לאורך שנת הלימודים, ולבטא את ההערכה של מוסד בית הספר כלפיהם.
ההורים, התלמידים והצוות החינוכי נוטים לייחס לתעודה ערך רב, הצצה אליה מאפשרת להביט באופן ביקורתי אל דרכי המדידה שלנו, אל מה הדברים שחשוב לנו למדוד ולהעריך.

זו תקופה דרוכה ומתוחה לכל הצדדים. בטח ובטח לתלמידים ולתלמידות שיש להם קושי, שההישגים הרשמיים שלהם לא עומדים ברף שהם או אחרים הציבו. משפטים כמו: "אני מאוכזב/ת מעצמי", "אני אף פעם לא מצליח/ה", "אין לי כוח לבולשיט הזה יותר" הם משפטים שפעמים רבות נאמרים. לפעמים בקול רם ולפעמים פנימה.

"DSC_8784" by U.S. Army Garrison – Miami is licensed under CC BY-NC 2.0

ואני, אני מודה ומתוודה לא אהבתי אף פעם את היום בו מחלקים תעודות.
תמיד הרגשתי שהתעודה היא מסמך נייר סטנדרטי ושבלוני שמשרד החינוך מכריח את המורים לכתוב. התעודה הזו שכתוב בה כל מיני מספרם 70-80-90 מעולם לא איפשרה לבן הקטן שלי ( בן 8) לחגוג את ההצלחות האמיתיות שלו בבית הספר או לפחות את התהליכים שהוא עובר וסביר להניח שעוד יעבור.

אני באמת ובתמים חושבת שכל ילד צריך לכתוב את התעודה לעצמו וצריך להיות כתוב בה:
מה למד?
מה חווה?
ממה התרגש?
ממה חשש?
מה העציב אותו?
מה הרגיז אותו?
ובעיקר במה הוא גאה.

"DSC_8919" by U.S. Army Garrison – Miami is licensed under CC BY-NC 2.0.


ולכן בכל מחצית שהוא חוזר הביתה עם תעודה אנחנו בעיקר חוגגים את ההצלחות שלו ומחכים לו עם קופסאת פינוקים
ומזכירים לו תמיד כמה חשוב להיות :ידידותי, נעים הליכות, קשוב, אוהב, חברותי, אמפתי, והכי חשוב מאושר.


כי אלה הדברים הכי חשובים בחיים וכי בתעודה נכתבים מילים על מה שמקבלים במבחנים ובמחברת ועד שיבוא היום שיכניסו למערכת השעות לימוד במקצועות כמו : מדעי הלב והאושר שמחה ,רגשות ,שירה, אהבת חינם, חלומות וחתירה לאחדות אני מזכירה לו תמיד שבאהבה, קבלת השונה, צדק ויושר הוא נבחן כל דקה.

מוקדש לבני הקטן גלעד (גולי ) ולכל הילדים הקטנים והמקסימים שיחזרו הביתה עם תעודה בימים הקרובים.

דילוג לתוכן