בית ספר רמות מציג: משנכנס אדר מרבין בשמחה

נירית סוקול -מסיקה

בית ספר רמות לקח את חודש אדר צעד אחד קדימה ויצא איתו לרחובות לשמח עוברים ושבים שמתגוררים בשכונת גיל עמל.

iframe scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://hod-hasharon.online/files/head-social.html" style="border: 0px solid black" width="600" height="180" frameborder="0">
רחוב קיבוץ גלויות המקושט

מי שפוסע ברחוב קיבוץ גלויות יכול להתמוגג מיצירות האומנות שמקשטות את הרחוב.
במסגרת ראש חודש וברוח תקופת הקורונה תלמידי בית הספר עיצבו וקישטו כרזות ברוח פורימית. על הכרזות תוכלו למצוא איורים בנושאים: שמחה, סליחה ומסכה. ״אין מקום לעצבות״

הדס גדעוני מנהלת בית הספר רמות:
״משימות ויצירתיות הן חלק מהדרכים לשמור על שגרה והתמדה בבית ספר ברוח התקופה המאתגרת הזו.
לקחנו את זה הנושא ברצינות ויזמנו מגוון פעילויות צבעוניות ומשמחות לכל תלמידי בית הספר. אין ספק שהדרך הנכונה לשמור על שפיות היא לנסות ליהנות מהדברים הקטנים."

תלמידי בית הספר מקשטים ונהנים

קליק להפגת בדידות הוותיקים

תופעת הבדידות, המכונה "המגפה של הגיל השלישי", הולכת ומחמירה עם השנים. עוד לפני שהקורונה הופיעה, וגם אחרי שהיא תחלוף מחיינו, בישראל ימשיכו לחיות מאות אלפי וותיקים הסובלים ממגפת הבדידות. לבדידות בקרב הקשישים ישנן השלכות רבות בהן האצה בסיכונים בריאותיים ונפשיים, פגיעה באיכות החיים פגיעה בתוחלת החיים ועוד …

iframe scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://hod-hasharon.online/files/head-social.html" style="border: 0px solid black" width="600" height="180" frameborder="0">
מתנדבים וותיקים בפעילות משותפת בגינה

בעמותת קלי"ק יצאו לדרך עם מיזם קהילתי שמחבר בין אזרחים וותיקים למתנדבים בקהילה: ״מתחת לרדאר״.
במסגרת המיזם מאתרים אזרחים וותיקים שמתגוררים לבד, מרוחקים מבני המשפחה, מנותקים מהקהילה ואלה שזקוקים לתמיכה מכל סוג שהוא. בנוסף לזאת הם מאתרים מתנדבים שכנים אותם הם ״משדכים״ לאזרחים הוותיקים, על מנת לסייע להם להצטרף לפעילויות ולקיים קשר עם חברי הקהילה, למצות את זכויותיהם מול הרשויות הגופים הציבוריים ואפילו סתם לשבת ולשוחח עם כוס קפה ועוגה בגינה.

רחל שלום הוותיקה עם אוסנת שלומי המתנדבת

לינדה מוסק עמותת קלי"ק: ״האפשרות שיש לאזרח הוותיק לפנות למישהו בקהילה בשעת הצורך נותנת לו תחושת בטחון, משפרת את איכות חייו, מפחיתה את הבדידות, מצמצמת את תחושת השעמום והדיכאון ונותנת תחושת שייכות לקהילה״

טבע אילן רפפורט ,רכז שכונתי בנוה נאמן: ״עם ההצלחה של "קהילה בקליק" בשכונת נווה נאמן לא מתווכחים, החיבור של הוותקים עם הדור הצעיר מחמם את הלב, רבים מהוותיקים, על אף הקשיים הפיזיים, יודעים להכיר תודה על כל ביקור, לומר ברכות ומחמאות לכל מי שבא ועוזר להם, הם מעריכים את הפרטים הקטנים. הקשר והמגע בין האזרחים הוותיקים למתנדבים השכנים תורם רבות לשני הצדדים ומחזק את הקהילה בה אנו חיים ״

רומיה הוותיקה עם קלודט מתנדבת באפייה משותפת

מעבר לשידוכים אותם משדך טבע הוא הוא שוקד גם על גיוס תרומות ומתנות אותן הוא מעניק גם לוותיקים וגם למתנדבים. שרה, מתנדבת במיזם:
״לי ולדינה הוותיקה יש כבר רומן זכות ענקית לבלות איתה, אני מרגישה שהיא מתנה שקיבלתי, אנחנו משוחחות המון, נפגשות, אני נהנת לפנק אותה בעוגות ומטעמים והיא עם סיפורים. ״
בעמותת קליק הלכו צעד אחד קדימה עם המיזם וגם בנו אפליקציה "קהילה בקליק". האפליקציה היא כלי עזר מאד חשוב ליעילות ותפעול הפרויקט ומסייעת לוותיקים עם מגוון השירותים. היא גם מאגר מידע ומאפשרת לשמור על קשר עם כולם. בעתיד תיבנה תשתית טכנולוגית בה יעדכנו את כל הוותיקים והמתנדבים והחיבורים ביניהם, וכך ניתן יהיה לתעד ולעקוב אחר הפעילות שלהם. בנוסף האפליקציה תיתן מידע על אירועים ושירותים בקהילה, כגון: שירותי פנאי, מיצוי זכויות, מזון ותרופות, השאלת ציוד רפואי, שירותים קהילתיים, אוזן קשבת ועוד ועוד… בימים הקרובים המיזם יחל לפעול בשכונת גיל עמל ובעוד שכונות נוספות בעיר בתקוה שהוד השרון תהיה חלוצה והוא יגיע לכל עיר במדינת ישראל .

רוצים לקחת חלק?
ניתן ליצור קשר דרך האתר עמותת קליק פייסבוק,   או לטבע 050-6425578

שרון שלנו מארח – הרב הולשטיין והפעם בסימן חג האילנות

רב בית הכנסת הגדול כיכר מגדיאל שמואל הולשטיין

בראשיתה של העיר תל-אביב, העיר העברית הראשונה, הייתה העיר קטנה והרחובות היו חולות עמוקים ללא עצים וללא גינות נוי. יום אחד נתבשרו תושבי תל-אביב הקטנה כי שר המושבות הבריטי, סר וינסטון צ'רצ'יל, עומד לבקר בעיר. מועצת העיר התכוננה ודנה כיצד לקבל את פני האורח החשוב. בתום הדיון הממושך התקבלה החלטה: קבלת הפנים תיערך ברחוב, שינטעו לאורכו שדרת עצים (כיום: שדרת רוטשילד).

אך הרחוב עדיין היה חשוף וללא עצים. חשבו חברי המועצה: מה לעשות? החליטו לטעות עצים זמניים שייראה כאילו ישנה כאן שדרה ירוקה. חיפשו ומצאו מחוץ לעיר עצים גדולים, עקרו אותם בעדינות ובזהירות. יום לפני הביקור תקעו אותם בחולות הרחוב שבו יעבור השר החשוב. כשהגיע האורח המכובד, הצטופפו רבים מתושבי תל-אביב הקטנה לאורך "שדרת העצים". כשעבר אורח הכבוד בין שורות העצים, נדחקו הציבור על העצים הרעועים ולפתע החלו העצים ליפול ולקרוס זה אחר זה. ראה זאת השר שהלך במרכז הרחוב, צחק ואמר לראש העיר, מאיר דיזנגוף: "דע לך: בלי שורשים שום דבר אינו עומד!".

השבוע חגגנו את ט"ו בשבט. ביום זה נהגו בדור האחרון, מאז שובו של עם ישראל לארץ ישראל, לנטוע עצים ולחגוג את ט"ו בשבט כיום חג של ארץ ישראל.

מה כל כך מיוחד ביום זה, ומה כל כך מיוחד בנטיעת עצים? ט"ו בשבט חל בדיוק באמצעו של חודש שבט. חודש שבט הוא שיאו של החורף – הרגשנו השבוע היטב את הקור החודר, העוברים ושבים מועטים ברחובות, ישנה תחושה של התכנסות של האנשים בבתים (גם בשנה ללא גל של קורונה), והמאפיין הבולט בכך שהעצים ערומים מכל העלים. מצב זה נראה לכאורה מצב קשה ומדכדך. אולם בהמשך החודש מתחילים פה ושם לראות ניצנים ראשונים של עלים בעצים הזריזים שמתחילים לפרוח. כמאמר שיר הילדים הידוע: "השקדיה פורחת ושמש פז זורחת… טו בשבט הגיע חג לאילנות". משום כך, את שם החודש ניתן לראות כראשי תיבות נשמע בשורות טובות'. כלומר גם במצב של התכנסות, של חורף, בפנים מתחולל תהליך הבראה חשוב. הדבר קורה לא רק בטבע, אלא זה משל לעם ישראל. לעיתים מצבו נראה עגום, חסר בטחון ויציבות. אבל בשלב מאוחר יותר, הניצנים שלו מבצבצים ופורחים. זהו התהליך שקורה לעם ישראל מאז חזרתו לארץ ישראל. לאחר שנות גלות ממושכות, מצב בו עם ישראל היה נראה כהולך ונעלם, הולך ודועך, הניצנים התחילו לפרוח, ועם ישראל חזר לארצו, ומביא לידי ביטוי שורשיו העמוקים.

חג אילנות שמח ומלבלב 🙂

שגרת קורונה שמחה בבית ספר בגין

נירית סוקול-מסיקה

כבר תקופה ארוכה שתלמידי בתי הספר במצב של בלבול וחוסר אונים, ההקלות אמנם עוזרות, אך הן לא ממש עושות סדר בכאוס. אנו בימים שכולנו עומדים בפני אתגר משמועתי שדורש משאבים. הרבה מכיתות הלימוד החליפו מסכי המחשב בבית, ואת החיבור האישי החלפנו בחיבור וירטואלי.

צוות המורים

הנהלת בית הספר בראשות המנהלת ספי זלצמן, צוותי החינוך והנהגת ההורים בבית הספר "בגין" החליטו לצאת מהקופסא וגם קצת החוצה לאוויר הפתוח, והפעילו את התלמידים בפעילויות שכולן כיף והנאה, והכניסו קצת שמחה והיגיון בתוך כל השיגעון.

יוליה קורס יו״ר הנהגת הורים:
בתוך התקופה העמומה והמעורפלת, אנחנו מנסים להאיר לקהילה שלנו את הצורך באנושיות וחיבוריות, בית ספר הוא בית לקהילה, לערבות הדדית, לאכפתיות ולרגעים מחוברים. נתינה ויכולת לראות את האחר ולהגביר את הטוב. החלטנו שזאת תהיה השגרה שלנו בתוך אי השגרה.


התלמידים עושים דברים להגברת האושר השיתופי, הם ייפו את הכניסה לבית באמצעות אבני רגשות. במהלך השבוע הרכזת החברתית וסגנית המנהלת הילה קיטאי ערכו פעולה יצירתית של הלבשה צבעונית לעצים וכך הכניסו צבעוניות לבית הספר.
התלמידים חגגו יום הולדת ליוסי השומר

חוגגים ליוסי השומר

האהוב, הכינו עבורו שלטים וריגשו אותו.

זאת תוצאה של חינוך לרגישות שכה מפליאה לעשות ספי מנהלת בית הספר . בעזרת שיעורי מיינדפולנס אנחנו מעניקים לילדים רגש וחיבור לגוף. הקורונה הפכה אותם למאוד תגובתיים וזה עוזר להם להיכנס פנימה אל תוך עצמם במיוחד בימים של חוסר וודאות.
אנחנו ערבים לרווחה נפשית צוות המורים, שעליהם עוברים ימים מאוד לא קלים, ניווט בין הילדים שבכיתה לאלו שבבית, הם צריכים להיות קול מרגיע ובוטח להורים – כל אלו לא נעלמים מעיננו.
המובן מאליו בכלל לא מובן מאליו בעיננו.


לכן, קהילת הילדים וההורים בחרה להתכנס, לתלות שלטים מרגשים, להעניק פרחים לכל איש צוות ובעיקר לומר שאנחנו מלאי הודיה והוקרה כלפיהם. אנחנו בונים את חברת המחר, ילדים שותפים לעשייה וזה נפלא לראות שיש ערכים של נדיבות, אכפתיות ורגישות כלפי האחר. משימות ויצירתיות הן חלק מהדרכים לשמור על שגרה והתמדה בבית ספר.

רבות דובר על הלימונים שקיבלנו בתקופה האחרונה ועל הצורך לעשות מהם לימונדה אין ספק שבבית ספר בגין עמדו במשימה נפלא.


שגרירת הדבורים – כיצד ילדה אוהבת טבע בגרה להיות פעילה בכל כך הרבה תחומים?

נירית סוקול -מסיקה

האם ההיכרות שלכם עם דבורים מסתכמת בפאניקה כשהן עפות לידכם? הפגישה עם ליאורה גיל -פלגי, מי שמכונה ״שגרירת הדבורים״ פותחת לנו עולם ומלואו על עולמם של המזמזמות הצהובות.

ליאורה גיל-פלגי תושבת הוד השרון, בת 55 ואם לשתי בנות. ״מאז ומעולם הייתי מחוברת לטבע, כילדה אהבתי ללכת יחפה בשדות ולשכב בין העשבים הגבוהים. האסימון האקולוגי נפל לי כשהתגוררתי באוסטרליה, שם למדתי פילוסופיה באוניברסיטה.


אני פעילת אקלים וסביבה שנים רבות ופעילה למען זכויות נשים וילדים. גינון היא אחת האהבות הגדולות ביותר שלי, והיחידה שמתעלה עליה היא המטבח. הקשר בין מטבח, גינון וקיימות התחוור לי כשקראתי את אמנת הסלואו פוד הבינלאומית והבנתי שיש עוד רבים בעולם שמבינים את החשיבות העצומה של המטבח, המגדיר בעצם את התרבות ומעצב את הסביבה. מעטים מתייחסים לכך שהקורונה נולדה במטבח, ולכן גם לא מבינים את החשיבות העצומה שיש לכל החלטה שכל אחת ואחד מקבל במטבח האישי שלו.


חקרתי את נושא הקקאו, והייתי בדרך למיזם של שוקולד טבעי, כשראיתי פלייר בחנות האורגנית שביקרתי בה – קורס דבוראות טבעית עם הילמר קונמן. את שמו של הילמר הכרתי מכתבה בעיתון הארץ כמה חודשים לפני כן, והחלטתי להירשם. לא התכוונתי לגדל דבורים, רק ללמוד עליהן, הילמר קיבל זאת בברכה . הילמר הוא מורה בחסד, ובשני השיעורים שבהם השתתפתי הצליח להעביר אליי הרבה ידע, סקרנות, ואהבה ענקית ליצור הקטן שפעם פחדתי ממנו.


לפני כשנה וחצי מיניתי את עצמי להיות שגרירת הדבורים מבלי לדעת מה בדיוק זה אומר. היום אני כותבת טור בשם "טבע הדבורים" במגזין טבע הדברים, ולאחרונה התחלתי גם לנהל את דף הפייסבוק של המגזין.


בנוסף, יזמתי פניה לכלא הנשים נווה תרצה, והצעתי להם פרוייקט דבוראות שיהווה גם עיסוק ותעסוקה במהלך המאסר וגם אפשרות לפרנסה בהמשך, כשישתחררו. יש עניין רב בפרוייקט. כמו כן, אני שותפה לקבוצה של מפני נחילי דבורים מקצועיים, שפועלת להעמיד פלטפורמה להענקת שרותי דבורים מקצועיים בתשלום כבר בעונה הקרובה.


אני חוקרת באופן עצמאי את הצד התיאורטי של עולם הדבורים: הדמוקרטיה שלהן, אמנות ותרבות, מיתולוגיות ופולקלור, והחיבור של מיינדפולנס ותודעה לישות הדבורית. מתוך ההסתכלות המעמיקה בעולם הדבורים למדתי לראות את מעשה הטבע, ההתפתחות האבלוציונית, כמעשה אמנות יותר מאשר תהליך מדעי. אם נתבונן במצב של בוננות, אם נקשיב במצב של קשיבות, נראה איך כל צורות החיים נותנות זו לזו השראה, והשינויים שהם מנוע הצמיחה של הטבע, הם בלתי צפויים ובלתי ניתנים לשיחזור. כל רגע הוא אחר, והסביבה משתנה, והחיים בתוכה משתנים בהתאמה ומשנים את הסביבה וזהו המעגל הטבעי. הנסיון של האנושות להנדס את הטבע במעבדה מוביל לשואה אקולוגית שיותיר רבים ללא תשתיות טבעיות בסיסיות. וכך גם הניסיון להנדס את אוכלוסיות הדבורים לצרכי תעשיית הדבש, שמוביל לקריסת כוורות בכל העולם.


החלום שלי הוא להקים אפיסריום – מצפה דבורים. מקום שבו נוכל להתבונן בהן מבלי להפריע להן ומבלי להיעקץ ,  יש ערך חינוכי בפני עצמו לתת לנחיל דבורים בית מבלי לבקש ממנו דבר ומבלי להתערב בחייו בשום צורה : התבוננות לא מתערבת היא סגולה נדירה בימינו ויש להקדיש לה מקום לדעתי. בנוסף לכך, אני מאמינה בכוח המרפא של הנוכחות במחיצת הדבורים, וארצה לפתח טיפולים רגשיים ניתן בהחלט לשלב במרכז טיפולים קיים, או להתחיל במרכז צנוע וקטן. חשובה גישה נוחה ואווירה רגועה מסביב. העניין בדבורים חוצה שפות וגילים, ואני רואה מרכז מבקרים שפונה לכל הציבור ומחבר בין כל המגזרים השונים."

מעוניינים במצגת ובמסע המעניין של ליאורה? עיינו במצגת וקראו על איך הכל נעשה.

עזרו לנו להציל את שלמה יצחק

נירית סוקול-מסיקה

שלמה יצחק האיש והאגדה, מי שמוכר לכולנו בזכות פעילותו הרבה למען הקהילה, מי שמכונה ה-מתנדב בה׳ הידיעה איש שכולו רוח התנדבות ולב אחד גדול זקוק לתרומת כלייה בדחיפות!

שלמה יצחק בן 50 נשוי, ואב ל 3 ילדים. עבר בשנת 2000 תאונת דרכים שבעקבותיה הפך לנכה (קטוע רגל) בעקבות התאונה והקטיעה חלה בסכרת. בשנתיים האחרונות הוא סובל גם מאי ספיקת כליות חמורה. למרות נכותו הצליח להתגבר על כל מכשולי החיים והוא ממשיך להתנדב בעמותת ״חיילים של זהב״ שיזם והקים, עמותה המלווה חיילים בודדים, ועמותת ״ידידים״

אשתו שרונה משתפת אותנו: "שלמה הוא אדם עם לב זהב ונשמה גדולה, אבא למופת ובעל תומך ודואג. למרות נכותו, התגבר על כל מכשולי החיים. מאז התאונה הוא מקדיש את כל זמנו בעזרה לזולת".

בשנתיים האחרונות מצבו התדרדר והוא לקה באי ספיקת כליות. מצב אשר עלול לסכן את חייו, משבש את תפקודו, הוא מוגבל בתזונה ובשתייה. הפתרון היחידי להציל את חייו הוא השתלת כליה בדחיפות! תרומת הכליה תאפשר לו להמשיך את החיים באושר ושמחה עם משפחתנו האהובה, בעשייה המבורכת, בנתינה ובאהבת החינם להם היה רגיל ואשר ממלאת את חייו. אנחנו מנסים להיות חזקים עבורו ולצערנו גם אף אחד מבני המשפחה לא נמצא מתאים כולל אני .

במסגרת עמותת ״מתנת חיים״ שמלווה אותנו אנחנו מחפשים תורם מתאים ושיסכים לתרום כליה ולהציל את בעלי לצערנו עד שנמצא אחד כזה התבשרנו בימים האחרונים שבשל בעיות בריאות הוא אינו יכול להמשיך את התהליך. הפכתי לשבר כלי", אומר שלמה, "אני רוצה לחיות ולהמשיך לגדל את ילדיי".

ישראל היא אלופת העולם במתן תרומות איברים מהחי. זהו המעשה האלטראוסטי הגדול ביותר שאדם יכול לעשות. זהו תהליך לא פשוט עבור התורם אבל מציל חיים. אלופי הארץ בנושא הם החבר'ה של הפועל המזרחי. בחלק מההתנחלויות יש עשרות תורמים. ניתן לבדוק התאמה בעזרת בדיקת דם פשוטה, עדיף אנשים ממוצא קרוב לנתרם, אבל לעיתים מספיקה התאמה של סוג הדם בלבד.

לבדיקת התאמה ניתן לפנות לעמותת "מתנת חיים" בטלפון

02-500-0755

(עבור שלמה יצחק)
או לפנות ישירות

שרונה יצחק
054-6551608

"דקות אחרי חצות" – התינוקת הראשונה לשנת 2022

קארין וכפיר מדרי מהוד השרון קיבלו את שנת 2022 עם הולדת בתם בדיוק בשעה 00:09 בחדרי הלידה במרכז רפואי מאיר.


קארין וכפיר הגיעו ללידתם השנייה, התינוקת החדשה שהצטרפה למשפחה, חיכתה בדיוק לצלילי החלפת השנה האזרחית החדשה והגיחה לאוויר העולם במשקל 3.660 ק"ג.

קארין אמרה בהתרגשות, "זה הדבר הכי טוב שיכולנו לבקש לשנה החדשה", הודות לצוות הנפלא של בית חולים מאיר, קארין מוסרת תודה לצוות מרכז רפואי מאיר ומוסרת "אני ממליצה לכל אחת לראות את הקסם הזה…".

גם אנחנו מכירים את המחלקה המקסימה והצוות הנהדר של בית החולים מאיר, אנשי מערכת הבריאות הם האור של החברה הישראלית.

דילוג לתוכן