עליה חדה במספר הפריצות והגניבות בעיר

נירית סוקול-מסיקה

תושבים רבים בהוד השרון מתלוננים לאחרונה על גל גניבות כלי רכב, אופניים חשמליים ואף פריצות לבתים.

ברחוב הבוסתן בו שוכנים בניינים שעוברים תהליך תמ״א סובלים תושבים רבים מגל פריצות לדירות וגניבת מכוניות.

נדב איגרא תושב רחוב הבוסתן: "בחודשים האחרונים פרצו לכמה דירות וגנבו בערך 5-7 מכוניות. אני נתקל בהמון פוסטים של תושבים בנושא. הפריצות והגניבות הפכו להיות משהו שכיח בעיר. סביר מאוד שאם המשטרה תיתן מידע נגלה שהתופעה הזאת הרבה יותר רחבה, אני יודע בודאות על שני מקרים של פריצות לבניינים השכנים ברחוב בו אני מתגורר.


View Larger Map

נדב הוסיף ואמר: "באיזור גם יש פרויקטים של תמ"א מה שאומר שהרבה פועלים מגיעים לאיזור. מבחינת המשטרה אין פתרון מלבד הגברת הסיורים והנוכחות, אבל זה פלסטר, כמו שמצלמות לא מונעות פשיעה. הדבר היחיד שמונע פשיעה זו נוכחות של תושבים, אבל התושבים כבר פוחדים להסתובב ברחובות. מאוד חשוב לי להדגיש שאין לנו רצון לפגוע בפרנסה של הפועלים, אבל חשוב לנו לשמור על ביטחון התושבים".

בניה ברחוב הבוסתן – צילום נדב איגרא

מקרים אלו גם מצטרפים לגל פריצות שעברו על שכונות גיל עמל ומתחם 1200 נראה שהפורצים מגיעים לגיל עמל דרך המעבר מתחת לכביש 40, מעבר שאין בו מצלמות אבטחה , המעבר מוביל לכיוון כפר סבא ומושב אלישמע. הפורצים נכנסים לבתים דרך החלונות, כך משתפים אותי התושבים.

בשכונת 1200, רק בשבוע האחרון, נגנבו 4 מכוניות בשכונה ובסוף שבוע הצליחו למנוע גניבת מוכנית בזכות עירנות של תושבים.

לפי פירסומי איתוראן, אזור השרון מוביל את טבלת הגניבות בישראל עם 30% מכלל ניסיונות הגניבה.

אנחנו מרגישים שמזלזלים בנו טוענים התושבים הדורשים מהמשטרה לנקוט יד קשה יותר, לתגבר פטרולים, ולהבטיח את ביטחונם האישי.

מפקד משטרת כפר סבא, סנ"צ שרון מנור מוסר בתגובה: משטרת ישראל ותחנת כפר סבא משקיעים מאמצים רבים, גלויים וסמויים בסיכול עבירות רכוש. המשטרה מוסיפה שלפי הנתונים שבידה דווקא חלה ירידה בעבירות רכוש והתפרצות. כמו כן, בתחיל נובמבר עצרה המשטרה 2 חוליות רכוש, והמשטרה אף מתכוונת להגביר את פעולותיה באיזור.

לצערנו לא התקבלה מעיריית הוד השרון כל תגובה.

פירסומת 🙂

פסטיבל בסוודר 2022 יוצא לדרך


נירית סוקול -מסיקה

פסטיבל בסוודר חוזר השנה אחרי הקפאה בעקבות הקורונה, והפעם במתכונת אינטימית ובהוד השרון. החורף מגיע ועימו לצערנו, רבים הם חסרי וחסרות הבית, הזקוקים לחום בימים הקרים הללו. מדי שנה מתים מקור בממוצע כחמישים(!) חסרי וחסרות בית. השאר סובלים מהזנחה, בריאות לקויה, אלימות, ניכור, בושה ואשמה. וכעת נוספה מגפת הקורונה.

אחד הפתרונות החברתיים שפעלו בשנים האחרונות לסייע לכל אותם נזקקים היה פרויקט "פסטיבל בסוודר" שהתקיים מידי חורף, במשך עשור שלם, במועדון בארבי בתל אביב. במסגרת האירוע, הופיעו אמנים רבים על בסיס התנדבותי אל מול קהל ש"שילם" את כניסתו לאירוע בתרומת בגדי חורף עבור הנזקקים.
ההיענות הייתה אדירה, הן של קהיליית האמנים ומוזיקאים מהשורה הראשונה, שהתנדבו להופיע והן של הקהל שהביא כמויות אדירות של ביגוד וציוד חורפי אשר הועבר באוטובוס מיוחד למרכז החלוקה.

כעת משנה הפסטיבל את פניו ואופיו, בעקבות רוח הזמן והתקופה הלא קלה. כאשר המפיק של הפסטיבל, ליאור ברק מתכנן את קיומו במתכונת יותר אינטימית כמיני פסטיבל בבר שכונתי ה Ba_Be_Bar בניהולו של דרור ג׳יניאו. הפאב נמצא בדרך מגדיאל 10 בהוד השרון והפסטיבל מתוכן לתאריך 12.1.2022 מהשעה 20:30 בשיתוף עם עמותת פתחון לב אשר תסייע בליקוט ואיסוף הביגוד שיחולקו.
האמנים שאישרו עד עתה את הגעתם והופעתם במיני אירוע הם: סי היימן, סגול 59, וג׳וני שועלי שיופיעו בהתנדבות מלאה.

ליאור לוי פונה בהזדמנות זו לכל האנשים שנטלו חלק בפסטיבל בעבר, לקום וליזום אירועים דומים, אינטימיים וקטנים גם באזור מגוריהם. " להרים את הכפפה וליזום פסטיבל בסוודר בעיר מגוריכם, בבר השכונתי, עם אומנים מקומיים ועם הרבה חמלה בלב לחסרי הבית. זה יכול לעבוד בכל עיר. פסטיבל בסוודר שייך לכולם."

נפרדים מיורם טהרלב

עירא הררי -פרידמן.

האיש עם המקטרת הנצחית, הזקן העבות והחיוך. עם ישראל איבד את אחד מטובי המשוררים שלו מי שהיה קולה של הציונות, החיילים והחקלאים, אנשי העיר והכפר, מי שכתב לנו שירים על אהבה וחלום, מלחמה ושלום, שיריו ימשיכו ויהוו נכס צאן ברזל לתרבות הישראלית 💙.
'אם תלך עכשיו הכל עוד יישאר לי…' כך כתב המשורר נתן יונתן האהוב, זכרונו לברכה. משום מה קפצו מילותיו בבואי לכתוב דבר מה לכבוד ולזכרו של יורם טהרלב (נולד ב-24 בינואר 1938). טהרלב היה משורר, פזמונאי, סופר, מתרגם וסטנדאפיסט ישראלי. הוא נחשב לאחד המעצבים החשובים של הזהות והאתוס הישראליים. טהר לב שיתף פעולה עם שלל מלחינים עבריים נהדרים: נורית הירש, משה וילנסקי, סשה ארגוב, ממתי כספי, שלום חנוך,, יגאל בשן, אפי נצר ועוד רבים וטובים. (מתוך הויקפדיה)


נחום היימן היה הראשון שהלחין משיריו, לאחר שטהרלב שלח אל קיבוצו בית אלפא את מלות השיר "את ואני והרוח", בבקשה שיואיל להלחינו. השיר פורסם בבצוע צמד "הפרברים".  על מנת להתרשם מהיקף יצירותו, קוראים נאמנים, כדאי להיכנס לאתר שירונט ולשזוף עיניכם ברשימת 308 השירים.. אל מול חלקם אולי תהנהנו ותאמרו: 'בטח, ידעתי שהוא כתב זאת'. אבל, אני בטוחה, שאל מול חלקם בודאי תחסירו פעימה ותאמרו לעצמיכם – 'מה?, גם את זה הוא כתב? לא ידעתי. זהו שיר שאני כל כך אוהב.ת.' כי זה מה שקרה לי בבואי לכתוב לכם על שיריו האלמותיים של יורם טהרלב, המעוררים קשת של רגשות וזכרונות.יש ביניהם שירים מרגשים, שירים משמחים, שירים מצחיקים, שירים מתוכניות טלויזיה לילדים, שירים מעוררי גאווה לאומית, שירים שכיום מעוררים פחות גאווה לאומית, שירי אהבה, שירי קודש ושירי חולין, שירים שהיום יחשבו לשוביניסטים (העירה את תשומת ליבי לכך מירב מיכאלי….) שירים פמיניסטים, שירים שהם פוליטיקלי קורקט ושירים שכבר לא, בקיצור, קצרה היריעה מלהכיל את העושר והאושר שהסבו ויסבו לבני ארצינו השירים של יורם טהרלב.
שקעתי ברשימה הארוכים, ומספר שירים צדו את עיני והם בין השירים האהובים עליי ביותר בזמר העברי: בשביל אל הבריכות, את חירותי – תירגום מצרפתית. החולמים אחר השמש, ציפורים נודדות, בלדה על סוס עם כתם על המצח. ולא יכולה שלא ממספר שירי ילדות, חלקם מתוך תוכניות הטלויזיה בשחור לבן שליוו את ילדותי: דלת הקסמים, ברבאבא, גברת שוקולדה ועוד ועוד ועוד. את השבת הקרובה, אני חושבת, אפשר לנצל גם להתעמק במבחר שיריו ולשלוח את האיש היקר הזה, בן קיבוץ יגור, איש הארץ, מלח הארץ, מטובי בניה, כמו שנהוג לומר, למנוחת עולמים.
יהי זיכרו ברוך. שיריו יחיו איתנו ועבורינו לעד.

יצירות בולטות (מתוך הויקפדיה)
"גבעת התחמושת", "הבלדה על יואל משה סלומון", "היה לי חבר היה לי אח", "בפרדס ליד השוקת", "ישנן בנות", "אינך יכולה", "הדרך אל הכפר", "קום והתהלך בארץ", "על כפיו יביא", "הורה", "חסקה", "ההר הירוק תמיד", "ברבאבא", "אתה לי ארץ", "שהשמש תעבור עלי", "בלדה על סוס עם כתם על המצח", "בשביל אל הבריכות", "הגביע", "שמע בני", "אין כבר דרך חזרה", "משק יגור טיוטה", "הנשיקה הראשונה", "ואהבת", "שמחת תורה", "על ברכי אבות", "עוד לא תמו כל פלאייך", "תמיד עולה המנגינה".

סבתא סורגת

נירית סוקול -מסיקה

שיתוף פעולה מרגש ומחמם במיוחד יצא לדרך בבית הדיור המוגן עד 120, דיירות הבית בשיתוף "מעגל נשים טנג'נט 16".

הדיירות נפגשות כל יום בקפטריית הבית חמושות במסרגות וצמר ובין החלפת חוויות, שיח על הא ודא וחברותא ביחד,
הן סורגות כובעים צבעוניים ייחודים. הכובעים עשויים עבודת יד, בהמון השקעה ואהבה. הכובעים נארזים ונשלחים לילדים המאושפזים בבתי חולים.

בתיה גזית מנהלת השירות לדייר: ״הפעם מרגש לי כפליים זה שילוב של שני העולמות המשמעותיים בחיי … (העבודה שלי והעמותה בה אני חברה ומתנדבת כבר 17 שנים). כשהגיעה הקריאה חברותיי לעמותה מיד הרימו את הכפפה, גייסו חבילות של צמר. הצמר הגיע לידיהן האוהבות של הדיירות שלנו שהתחילו במלאכת הסריגה. את המלאכה הובילו הדיירות המקסימות שלנו טובה עפרון ורחל גולני". הכובעים הנסרגים בעדינות ואהבה נאספים להם על שולחן. המתנדבות גם זכו לביקור של איריס כהן יו"ר העמותה וליאת אורן נשיאת טנג'נט העולמית. אני התבוננתי בכולן בגאווה ואהבה וחשבתי לעצמי אין ספק שזו תחילתה של ידידות מופלאה.

מעבר למפגש נהנות הדיירות גם מהיתרונות הפיזיולוגיים המוכחים של פעולות הסריגה עצמה: עזרה במניעת הידרדרות המוח בשל הגיל, הפחתת הסיכון לליקוי קוגניטיבי או לאובדן זיכרון, שיפור קשר עין וסיוע בפיתוח יכולות ריכוז ודיוק, הסדרת מחזור הדם, עזרה בעיכוב הדמנציה והפחתת כאבים כרוניים. אך מעבר לתועלת הפיזית, הענקת התוצרים והסריגה והענקת שמחה לאחר, מביאות תועלות פסיכולוגיות רבות: הפחתת חרדה ודכאון, הגברת תחושת רוגע, הפגת בדידות, העלאת הערך והביטוי העצמי ושיפור תחושת המסוגלות. תחושת סיפוק, גאווה והישגיות.

מפגש עסקים של "פורום הוד השרון שלנו"

פורום הוד השרון בפייסבוק מהווה מפגש תוסס ומעשיר בין קהילה לעסקים. הוא מאפשר לעסקים לפרסם, ובמקביל מאפשר לקהילת התושבים להיעזר בקהילה העיסקית.

מפגש העסקים הקרוב יתקיים ביום חמישי 3.2.22 בשיתוף מרכז דור.

לפרטים נוספים ורישום

קרן 052-2447722

נירית 050-3600628

מספר המקומות מוגבל.

מעשה בחמישה מבודדים

מעשה בחמישה מבודדים
אבא של רותי חזר מדובאי והביא מתנה
שמחה וששון
לכל ילד אומיקרון!
אבל רותי כבר חלתה אתמול- אז יש לה תו כחול
רון- מצאו לו נוגדנים בסרולוגית באיכילוב-
אז יש לו תו צהוב
לסיגלית- אין מערכת חיסונית- אז יש לה תו סגול
אורי- כבר מחוסן 8 פעמים ואלוף בלמידה מקרוב ומרחוק – אז יש לו תו ירוק
ולאלון- כבר יש אומיקרון

כל הילדים וכל התווים יצאו לבידוד
אורי שמח. רץ וקפץ- זרק בבית את הכדור מעלה מעלה
זרק ותפס זרק ותפס
עף הכדור על הטלויזיה החדשה 65 אינץ'
ופתאום בום טראח! מה קרה???
הטלויזיה התנפצה וההורים כעסו נורא
אנא אורי על תצטער
נשלח אותך לבידוד אצל ילד אחר

פגשו המבודדים את אבא של רון
שמח אבא של רון ואמר "ילדים, ספרו לי עם היה לכם יום טוב
אז ניפחו הילדים לאבא של רון את הראש
וניפחו…. וניפחו וניפחו…..
עד שבום טראח!
הראש של אבא התפוצץ ואבא ברח!
אל תצטער רוני רון
אבא ייקח אופטלגין והמון

ראו בבידוד הילדים דרך הזום את מיצי
חתולתה של סיגלית
התכופפה סיגלית רצתה ללטף את מיצי
אבל בטעות סובבה גם את מצלמת הזום וראו לאמא את הציצי
צרחה אמא של סיגלית
צרחה וברחה, ברחה וצרחה
עד שבום טראח מה קרה???
מרוב עצבים את המצלמה שברה
אל תצטערי סיגלית
כך קרה גם לרון
כשאבא שלו יצא מהחדר רק עם תחתון

גם לשאר המבודדים היו הרפתקאות שאפשר לכתוב עד סוף השנה
אבל עכשיו הם משוחררים כי המתווה שוב השתנה
אז הם חזרו ללמוד בצמצום מגעים
עד ששוב יהיו בכיתה חיוביים

הגיעה אלינו דרך קבוצה, לא הצלחנו למצוא מי כתב. נשמח לתת קרדיט, כך גם לתמונה. אנחנו מאמינים שזה שימוש הוגן, אם אתם חושבים אחרת, צרו עימנו קשר בהקדם.

מועדון חדש, עבור הוותיקים, נפתח במתחם בני ברית בהוד השרון

בעבר, הזקנים היו יושבים בשער העיר, ושופטים. כי אין חכם כבעל ניסיון. וגם אם אדם הוא החכם באדם, הוא עדיין יכול להיות צעיר חכם, וחוכמתו אחרת מחוכמת הזקנים. בישראל, קשה להיות זקן, אבל לא הכל חשכה, מועדונים יכולים להיות מקור של תקווה ושמחה, לחבר את הקהילה ולהוות הבסיס לעזרה הדדית.

לכן, אנחנו שמחים להודיע על מועדון חדש לבני גיל הזהב, במתחם בני ברית, עם פעיליות שיעזרו אולי להפיג קצת את הבדידות שהמגפה גרמה לכולנו. נפגשים ביום שלישי פעמיים כי טוב, ה- 4.1.22 לקפה ומאפה. בשעה 0930 תועבר הרצאה מפני שמשון יצחקי בנושא איחוד האמירויות והפעילות החשאית, ב-10:35 קצת חילוץ עצמות בהרקדה עם לוי בר גיל.

אנא שימו לב לשעות, הגיעו עם מסכות, וכמובן, תו ירוק.

מחיר הכניסה, 15 שקלים.

דילוג לתוכן